קצת על
קצת על
בית אבא

בית אבא הוא אתר הנצחה לסופר, לפובליציסט, להיסטוריון ולהוגה הציוני-רוויזיוניסטי ד"ר אב"א אחימאיר (1897 - 1962). בבית זה, בשיכון הוותיקים ברמת גן, חי ויצר בעשור חייו האחרון. מכאן יצא לדרכו האחרונה, לטיול רגלי בנוף שאהב, הירקון ושבע-טחנות, אל בית בתו זאבה ברמת-אביב. בעודו משתעשע עם נכדתו עדה, חש בלבו, הניח את הפעוטה בלול ונפטר. כבן 65 היה. מאז עושים מוקיריו וקרוביו כדי להפיץ את מורשתו ומאבקיו ולהוציא לאור את כתביו.

decor image

עדכונים

decor image
ברכה לחתן פרס ישראל
14/04/2024
"בית אבא" מברך את העיתונאי שלמה נקדימון, חתן פרס ישראל לתקשורת 2024. שלמה הוא מאחרוני האישים בתוכנו, שהכירו אישית את אב"א אחימאיר. הוא ביטא לא פעם את הערצתו כלפיו. בהרצאה שנשא ב"בית אבא" ביוני 2022 סיפר בין השאר: ידעתי אודותיו עוד בתקופת המנדט. כנער וכמתבגר שמעתי את אבי, קורא עיתונים מושבע, שח על אחימאיר כעל דמות יחידנית. שאפתי להכיר אותו. קראתי את טוריו בעיתון "חרות". אחימאיר היה משתתף קבוע בעיתון "חרות", שבו החילותי לכתוב בו באמצע שנת 1957. בין הקריאה בזיכרונותיו, הן כפי שהוא כתב אותם או אשר נכתב עליו, הבחנתי כי איש שיחי חסר בן זוג לשיח ואני מהלך לצידו, והוא בן אנוש שאינו אלא בור סוד שלא רק שלא איבד טיפה, אלא אף בקיא בהוויות ההתרחשויות גם בנושאי הווה. לימים ראה שהשם שלמה קאמינקר נעלם מעל דפי העיתון ותחתו הופיע שלמה נקדימון. הוא טרח לטלפן אלי ולשאול, האם שיניתי את שמי, ואז שלח לי ספר חדש פרי עטו - "יודאיקה". בהקדשה כתב: "לשלמה נקדימון, העיתונאי הכישרוני בעל העתיד, אב"א אחימאיר".
הספריה הלאומית מתעניינת
02/04/2024
שני נציגי הספריה הלאומית בירושלים, חזי עמיאור ואיל מילר, ביקרו ב"בית אבא" והתרשמו מאוד מהאוסף העצום שנאגר בארכיון. הם עברו על כמה תיקים אישיים, והתפעמו מספרייתו האישית של אחימאיר השמורה כפי שהיתה ביום פטירתו ב1962. בשיחה ממושכת עם יעקב ויוסי, נדונה האפשרות שבבוא היום יועבר הארכיון למשמרת בספריה הלאומית. "יש דמויות, שנותרות חיות למרות הכל בראשיהם של עקשנים", כתב חזי עמיאור. "תודה על שיחה ואירוח שמשאירים טעם של עוד ורצון עז לצלול למאמרים ולמקורות, ללמוד על אב"א ועולמו העשיר", כתב איל מילר.
מגדולי הכותבים בשפה העברית
25/03/2024
אמנון לורד במדורו ב"ישראל היום" (22.3.2024): יעקב אחימאיר הוא הבן שמוצא את עצמו כותב בצל אב שכתב את קורותיו, יומניו ומסותיו כסופר גדול. זה לא פשוט, אבל ספרו מכיל כמה התרחשויות דרמטיות. קשה להיות הבן של אב"א אחימאיר, בייחוד אם אתה בעצמך כותב. אב"א אחימאיר, נוסף על היותו חלוץ המורדים בשלטון הבריטי, במסגרת ברית הבריונים, הוא גם מגדולי הכותבים בשפה העברית מאז חזרו לכתוב בעברית בארץ ישראל. האדם האינטליגנטי הממוצע לא יידע על זה הרבה, כי אחימאיר היה מוחרם ביישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה העשרים ויעקב אחימאיר הוא הבן שמוצא את עצמו כותב בצל אב, שכתב את קורותיו, יומניו ומסותיו כסופר גדול. זה לא פשוט, אבל הספר הקורץ לקורא עם השם "עד כאן: יעקב אחימאיר", כדי להזכיר את ימי הסלבריטאות כאישיות טלוויזיונית (הוא כבר בן 85), מכיל בתוכו כמה אפיזודות שרק בשבילן שווה לעלעל בו אלו התרחשויות משפחתיות תנועתיות, שהן לא פחות ממדהימות בממדים המלודרמטיים והטרגיים שבהן.
נתן יונתן מתפעם
17/03/2024
מלאו 20 שנה לפטירתו של המשורר נתן יונתן ז"ל. בשנותיו האחרונות נשלחו אליו ספריו של אב"א אחימאיר והוא לא נשאר חייב. על "אטלאנטידה או עולם ששקע", כתב בפברואר 1997: "מרגע שפתחתי אותו, הוא מלווה אותי ואני שב ומעיין בו בהנאה ובהתרגשות". ונתן יונתן מתוודה: "והרי בנעורי ובבחרותי היה אב"א אחימאיר נחשב ליריב קשוח, עויין, מן הקיצונים שבמחנהו. אף שקהו עם הזמן ניגודים הרבה, פתחתי בחשדנות את הספר שקיבלתי מזאבה – ולא הרפיתי ממנו... "מדהים לגלות מעבר לדמות הלוחמת, הקנאית של איש כאחימאיר, אישיות רחבת דעת, עדינה, רגישה עד דמעות, ומעל לכל זה – חכמה, אותה חכמה שמעניקה עומק ויופי להתבוננות בחיים... "יופי של נפש, יופי של ספר, ותודה לכם שאספתם את פרחי הזיכרון בספר". וכאשר נשלח אליו הקובץ "עין הקורא, סופרים וספרים, עיתונאים ועיתונים", הוא כתב (אפריל 2003) בתודה ל"אנשים יקרים": "עכשיו, כבר בקריאה הראשונה אני קולט – אותו איש, באותו טון מלא אהבה, עורך טיוטות נפלאות של דיוקנותיהם של בני דורו. מה שמדהים ואפילו מקניא, זוהי הדעתנות המופלגת, רוחב דעת כזה שהיה לו ולבני דורו, שעשה אותם גם מבינים יותר, לעתים אפילו חכמים יותר, מאיתנו"...
ידיעות לחוד ודעות לחוד
09/03/2024
עמית סגל במאמרו ביום ששי 8.3.2024 על ספרו של יעקב: הספר של אחימאיר הוא כמו תשדורת מורס שמגיעה מתחנה שחדלה להתקיים, ואולי לא התקיימה: גם טכנולוגית (האם ידעתם שבגין השמיע את אמירתו 'יהיו עוד הרבה אלוני מורה' כאלתור זריז, שנולד בגלל שצוות הערוץ הראשון מיהר לאולפן לפתח את הפילמים של הביקור?), אבל בעיקר עיתונאית. הבן של אב"א שלו היה מהבודדים ברשות השידור ששמר על מסמך נקדי והקפיד שדעותיו לא ישפיעו על ידיעותיו. רק באיחור ניכר הודה, בספר, שתמיד הצביע לימין ולנתניהו. זה לא מנע ממנו להתפטר השבוע מוועדת פרס ישראל לתקשורת שמינתה ממשלת נתניהו, כשנראה היה לו שעושים על גבו פוליטיקה.
החיים בצילו של אב"א
03/03/2024
אוטוביוגרפיה של יעקב אחימאיר, "עד כאן יעקב אחימאיר", ראתה אור ונמצאת למכירה בחנויות הספרים. הספר נחלק לשניים: שער א' – בצילו של אבא, שער ב' – הרמת מסך. הספר יצא לאור בהוצאת סלע מאיר, בן 228 עמודים: "זהו סיפורה של תקשורת שעוד לא התמכרה לתשואות הקהל, וסיפורה של ישראל אחרת, נבונה ומתונה", כנאמר בגב הספר, ומעל לכל – דמותו של אבא, אב"א אחימאיר, בעינו בנו בכורו. ביום ששי, 22 במרץ, בשעה 10.30, יושק הספר באולם "צוותא" בתל-אביב.
ארכיון בית אבא פתוח לביקורים אך ורק<br>על פי תאום מראש
ארכיון בית אבא פתוח לביקורים אך ורק
על פי תאום מראש

כתובת: רח' ניצנים 12, רמת-גן | טל: 03-7517063
פקס: 03-6133445 | דואל: beitaba@012.net.il

decor image
נקודות ציון
decor image
1917

שמונה חברים בעיר בובורויסק, בפרוץ המהפכה הקומוניסטית ופירסום הצהרת בלפור. אחימאיר (אז גייסינוביץ)  עומד שני משמאל ולידו קדיש לוז. יושב משמאל – אחיו מאיר.

 

1917
1930
1930

אסירי ההפגנה האנטי-בריטית הראשונה, בעת ביקור סגן השר שילס בתל-אביב. משמאל: אב"א אחימאיר, משה סגל, אפרים בן דוד, אריה טגנסקי.  

1936

 מתקבל במערכת "דער מאמענט" היידישאי בווארשה. אחימאיר יושב, ידו הימנית מונחת על השולחן. מאמרים ביידיש מפרי עטו פורסמו ביומון זה של יהודי פולין.

1936
1949
1949

משתתף בטקס העלייה לקרקע של המושב הבית"רי רמת-רזיאל, על שם המפקד הראשון של האצ"ל,  בהרי ירושלים. בטקס השתתפו גם ראשי תנועת החירות.

1950

תעודת עיתונאי תורכית. הונפקה לעיתונאים ישראליים שהוזמנו רשמית לתורכיה. אחימאיר פירסם בעיתון "חרות" רשמים: "ללא תרבוש וללא צעיף".

1950

1930
1930

אסירי ההפגנה האנטי-בריטית הראשונה, בעת ביקור סגן השר שילס בתל-אביב. משמאל: אב"א אחימאיר, משה סגל, אפרים בן דוד, אריה טגנסקי.  

1949
1949

משתתף בטקס העלייה לקרקע של המושב הבית"רי רמת-רזיאל, על שם המפקד הראשון של האצ"ל,  בהרי ירושלים. בטקס השתתפו גם ראשי תנועת החירות.

1960
1960

נואם בתל-אביב בכינוס הראשון של מערכת של ספר קהילת בוברויסק, שאותו לא זכה לראות. מימינו רחל שזר, משמאלו – קדיש לוז.