קצת על
קצת על
בית אבא

בית אבא הוא אתר הנצחה לסופר, לפובליציסט, להיסטוריון ולהוגה הציוני-רוויזיוניסטי ד"ר אב"א אחימאיר (1897 - 1962). בבית זה, בשיכון הוותיקים ברמת גן, חי ויצר בעשור חייו האחרון. מכאן יצא לדרכו האחרונה, לטיול רגלי בנוף שאהב, הירקון ושבע-טחנות, אל בית בתו זאבה ברמת-אביב. בעודו משתעשע עם נכדתו עדה, חש בלבו, הניח את הפעוטה בלול ונפטר. כבן 65 היה. מאז עושים מוקיריו וקרוביו כדי להפיץ את מורשתו ומאבקיו ולהוציא לאור את כתביו.

decor image

עדכונים

decor image
06/02/2025
שירת בריונים
06/02/2025
הפעם הראשונה בחיי בה נחשפתי לשם אב"א אחימאיר, הייתה כשהייתי נער מתבגר, בכיתה ח', אז, כבן 13. לא, לא בבית הספר. גם לא קראתי את שמו בספרים. בימים ההם, של צנע וקיצוב לא רכשנו ספרים. בקושי היה כסף לעיתון של קרליבך שאבי היה קונה בסוף שבוע. זה היה במעו"ז בית"ר בבת-ים. המפקד דוד מסיקה ז"ל העביר לנו פעולה על "ברית הבריונים". מאז אותה פעולה, סיפור חייו של אב"א אחימאיר ודמותו ריתקו אותי. מאז אותם הימים, לא פסקתי מלהתעניין בכתביו ובמאמריו והערצתי אליו העצימה, כאחד מסמלי המאבק הציוני לדורותיו. אם כבר הזכרתי את הפעולה של שנת 57 בבת-ים, אציין שבסיומה למדנו את "שיר הבריונים", שהיה המנונה של הברית. "קמנו שבנו צעירי אונים, קמנו שבנו אנחנו בריונים..." לא, לא את הלחן הזה. קראנו לו "הלחן של הזקנים" אנחנו הצעירים אהבנו את הלחן הקיצבי, הצבאי, המעורר, שלדעתנו תאם את אופיו של אב"א ושל אותה קבוצת "בריונים"..."קמנו שבנו צעירי אונים, קמנו שבנו אנחנו בריונים...". אגב, "בריונים", לא במובן העכשווי של המילה. אלא במובן הספרותי שלה בדיוק כפי שקבע המשורר יעקב כהן, כותב השיר שנכתב בשנת 1903 אחרי פרעות קישינב. "בריונים" במובן של גיבורים, לוחמים, לוחמי חירות, שומרי החומות, מגני הבירה. שירת הביריונים של כהן, ליוותה את אחימאיר וחבריו ב"ברית הביריונים", הושרה בדבקות, והביאה להצתת אש המרד. זו כוחה של שירה.
הקרנת בכורה חגיגית
06/02/2025
הקהל באודיטוריום של מרכז מורשת מנחם בגין בירושלים ישב מרותק ל-55 דקות של סרט הדוקו, בבימויו ובהפקתו של יגאל לרנר - "אני, אחימאיר". באירוע החגיגי, שאותו הינחה הבית"רי גרשון סתיו, בירך בין השאר יעקב חגואל, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, שנתנה חסותה לאירוע ואף תרמה סכום נכבד להפקתו. לאחר ההקרנה ניהל מר לרנר פאנל בהשתתפות ילדיו של אב"א - זאבה, יעקב, יוסי והנכדה הרבה עדה זבידוב.
הקרנת בכורה במרכז בגין
27/01/2025
הקרנת בכורה של הסרט הדוקומנטרי "אני, אחימאיר". תתקיים ביום רביעי, 29.1.2025 בשעה 18.30 במרכז מורשת בגין בירושלים. הסרט שהופק וביים בידי יגאל לרנר, הוא בן 55 דקות, ובו מרואיינים היסטוריונים וחוקרי הציונות, לצד בני המשפחה. 40 שנה לאחר הפקת הסרט בערוץ 1 דאז, "לאחר האהבה, לאחר השנאה", יוצא לאור סרט חדיש ומחדש, שמציג באופן מרתק ומאזן את דמותו של ד"ר אב"א אחימאיר ז"ל. בתום ההקרנה יתקיים פאנל בהשתתפות הבנים יעקב ויוסי והנכדה עדה. לפרטים ולכרטיסים יש לפנות אל מרכז מורשת בגין.
הזמנה: "אני, אחימאיר"
13/01/2025
בערוץ האינטרנט מ.ת.ג. מחר, יום שלישי, בשעה 20.30, ישוחח גדעון מיטשניק עם יוסי אחימאיר על סרט הדוקו החדש: "אני, אחימאיר". הקרנת הבכורה של הסרט בן 55 הדקות תתקיים במרכז מורשת מנחם בגין, ביום רביעי, 29.1.2025, בשעה 18.30. הרשמה מוקדמת (תשלום 25 ש"ח) - חובה. את הסרט הפיק וביים יגאל לרנר, בימאי הסרט על יצחק שמיר. בסרט מרואיינים שלושת ילדיו של אחימאיר - זאבה, יעקב ויוסי, עדה זבידוב בתה של זאבה, עליזה גרינברג ז"ל, אלמנתו של אצ"ג, ויבל"א: פרופ' אריה נאור, פרופ' אמיר גולדשטיין, ד"ר עדו נתניהו,ד"ר אורי אפנצלר ופלג לוי והארכיונאית של קבוצת דגניה ב'. מוזמנים להיכנס לקישור ב 20:25 https://www.meteg.co.il/
דוקטור כבוד לנכדה הבכורה
16/11/2024
נכדתו הבכורה של אב"א אחימאיר, עדה זבידוב, קיבלה ביום ששי תואר "דוקטור למדעי הדת לשם כבוד" מטעם ה"היברו יוניון קולג'", במלאת 25 שנים להסמכתה כרב, על שירות רבני מסור יוצא דופן בתנועה הרפורמית בישראל. בהודעת התנועה הרפורמית נאמר: "הרב עדה זבידוב, אחת הנשים הישראליות הראשונות שהוסמכו לרבנות בישראל, ומזה כ20 שנה מכהנת כרב קהילת הר-אל בירושלים. הרב עדה היא האישה הראשונה שכיהנה כרב הקהילה הוותיקה בישראל. הרב עדה כיהנה גם כיו"ר מר"ם. הרב עדה פעילה במחאה למען הדמוקרטיה בישראל כחלק בלתי נפרד מן השליחות הרבנית". בימים אלה גם מלאו לרב עדה 65. "בית אבא" מברך אותה מקרב לב.
ארכיון בית אבא פתוח לביקורים אך ורק<br>על פי תאום מראש
ארכיון בית אבא פתוח לביקורים אך ורק
על פי תאום מראש

כתובת: רח' ניצנים 12, רמת-גן | טל: 03-7517063
פקס: 03-6133445 | דואל: beitaba@012.net.il

decor image
נקודות ציון
decor image
1917

שמונה חברים בעיר בובורויסק, בפרוץ המהפכה הקומוניסטית ופירסום הצהרת בלפור. אחימאיר (אז גייסינוביץ)  עומד שני משמאל ולידו קדיש לוז. יושב משמאל – אחיו מאיר.

 

1917
1930
1930

אסירי ההפגנה האנטי-בריטית הראשונה, בעת ביקור סגן השר שילס בתל-אביב. משמאל: אב"א אחימאיר, משה סגל, אפרים בן דוד, אריה טגנסקי.  

1936

 מתקבל במערכת "דער מאמענט" היידישאי בווארשה. אחימאיר יושב, ידו הימנית מונחת על השולחן. מאמרים ביידיש מפרי עטו פורסמו ביומון זה של יהודי פולין.

1936
1949
1949

משתתף בטקס העלייה לקרקע של המושב הבית"רי רמת-רזיאל, על שם המפקד הראשון של האצ"ל,  בהרי ירושלים. בטקס השתתפו גם ראשי תנועת החירות.

1950

תעודת עיתונאי תורכית. הונפקה לעיתונאים ישראליים שהוזמנו רשמית לתורכיה. אחימאיר פירסם בעיתון "חרות" רשמים: "ללא תרבוש וללא צעיף".

1950

1930
1930

אסירי ההפגנה האנטי-בריטית הראשונה, בעת ביקור סגן השר שילס בתל-אביב. משמאל: אב"א אחימאיר, משה סגל, אפרים בן דוד, אריה טגנסקי.  

1949
1949

משתתף בטקס העלייה לקרקע של המושב הבית"רי רמת-רזיאל, על שם המפקד הראשון של האצ"ל,  בהרי ירושלים. בטקס השתתפו גם ראשי תנועת החירות.

1960
1960

נואם בתל-אביב בכינוס הראשון של מערכת של ספר קהילת בוברויסק, שאותו לא זכה לראות. מימינו רחל שזר, משמאלו – קדיש לוז.