כששערי הקבוצה ננעלו בפני אבא

ד"ר עזריה בייטנר, בן קבוצת דגניה ב' שחזר בתשובה והשתקע ביישוב הדתי הושעייה, פירסם בימים אלה את ספר זיכרונותיו תחת הכותרת "חמה עמוקה מן הצל" (בהוצאת "כרמל"). בין היתר הוא מספר על זוג ותיקי הקבוצה, הוורדימונים, שאימצו ב1930 את בתו של אב"א אחימאיר, זאבה. "והלא בשם ז'בוטינסקי נקראה" – כותב הוא בסגנונו המיוחד – "ומקומו לא יכירנו במקומנו. אלא כפפו חברינו תורתם מפני רחמיהם, והתירו את הדבר... חלתה האם והתבריין האב, ואותה תינוקת בת אחיה של בלומה (ורדימון) היתה, ושלחה דודתה לקחתה לה לבת. "עשה עצמו אבא כאבא סיקרא, ראש לבריוני ירושלים, לשחרר את ישראל מעול השלטון הזר ולייסד מדינה לישראל. ביקשו קלגסי אנגליה את ראשו, וראשי היישוב את זנבו. נטלטל בין בית המשפט לבית הכלא, ולא מצא מנוח לנפשו. "ימים שהתהלך חופשי, ביקש לראות את בתו. אמרה לו אחותו: בוא בצנעה אצלי, עמדו חברינו וסגרו את שערי הקבוצה בפניו.... נטלה אחותו את הילדה והלכה אצלו בצנעה לטבריה. טבריה עיר קטנה והכל מכירים את הכל בה, ויפה לה הזהירות. ככפיר יושב מסתרים חבק האב את זאבתו, והיא במסתרים תבכה נפשה".