הספר הטוב ביותר על מחנות הכפייה הסובייטיים
"מיליונים עברו את מחנות הכפייה הסובייטים, בודדים כתבו על מה שעברו שם, ספרו של יוליוס מרגולין הוא הטוב שבהם". כך כותב פרופ' טימותי סניידר, ההיסטוריון האמריקני הנודע לתולדות מזרח אירופה, בהקדמה מפרי עטו לספרו של ד"ר יוליוס (יהודה) מרגולין – "מסע לארץ האסירים" (זה השם בעברית), זיכרונות אישיים משנות מאסרו בכפיה, ברעב ובעבודות פרך, בסיביר בשנים 1945-1940.
הספר ברוסית, שנכתב ביד אומן של סופר מעולה, ממש בשנות חירותו הראשונות בארץ של ד"ר מרגולין, נאסר לפירסום ורק קטעים ממנו פורסמו בשפת המקור בניו-יורק. בעברית לא נמצא לו מו"ל, שכן המחבר היה מזוהה עם ז'בוטינסקי ותנועת החירות, והמאבק לשיחרור יהודי בריה"מ. רק ב2013 הספר יצא בעברית, בהוצאת "כרמל", לא לפני שראה אור קודם לכן בצרפתית. כתב היד נשתמר בארכיון הציוני המרכזי ועותק ממנו נמצא גם בארכיון "בית אבא".
והנה בימים אלה יצא לאור באנגלית, במלואו, בהוצאת אוקספורד היוקרתית, עם המבוא החשוב של ההיסטוריון האמריקני רב המוניטין, וכל זאת בזכות מר מישה שאולי, מעריצו של מרגולין, שמקדיש את מירב זמנו להפצת מורשתו.
תמונתו של ד"ר מרגולין נלקחה מארכיון "בית אבא", ולא במקרה. מרגולין ואחימאיר היו ידידי נפש, חלקו ביניהן אותן השקפות של המאבק לחירות האדם ונגד המשטר הקומוניסטי באשר הוא. אחימאיר נפטר ב1962 וחברו פירסם עליו שורה של מאמרי הערכה. כאשר מרגולין נפטר ב1971, היה זה בנו של אחימאיר, יוסי, שפירסם עליו מאמר הספד ב"מעריב".
