נכדתו הבכורה של אב"א אחימאיר, עדה זבידוב, קיבלה ביום ששי תואר "דוקטור למדעי הדת לשם כבוד" מטעם ה"היברו יוניון קולג'", במלאת 25 שנים להסמכתה כרב, על שירות רבני מסור יוצא דופן בתנועה הרפורמית בישראל. בהודעת התנועה הרפורמית נאמר: "הרב עדה זבידוב, אחת הנשים הישראליות הראשונות שהוסמכו לרבנות בישראל, ומזה כ20 שנה מכהנת כרב קהילת הר-אל בירושלים. הרב עדה היא האישה הראשונה שכיהנה כרב הקהילה הוותיקה בישראל. הרב עדה כיהנה גם כיו"ר מר"ם. הרב עדה פעילה במחאה למען הדמוקרטיה בישראל כחלק בלתי נפרד מן השליחות הרבנית". בימים אלה גם מלאו לרב עדה 65. "בית אבא" מברך אותה מקרב לב.

== סרט בעשרת == ב-30 בספטמבר, לאחר כמעט ארבע שנות עבודה, תוך התמודדות בקשיים כספיים, הוקרן לראשונה סרט הדוקו על אב"א אחימאיר בפני בני המשפחה. המפיק והבמאי יגאל לרנר, יוצר הסרט על יצחק שמיר, סיפר במפגש שהתקיים בביתם של דידי וגרשון סתיו במושב עשרת, על מהלך העבודה ושיקולי העריכה. בסרט מרואיינים שלושת ילדי אחימאיר - זאבה, יעקב ויוסי, עדה זבידוב בתה של זאבה, וכן עליזה גרינברג ז"ל, פרופ' אריה נאור, פרופ' אמיר גולדשטיין, ד"ר אורי אפנצלר ופלג לוי. בכפוף להערות שהושמעו, עדיין צריך הסרט לעבור כמה תיקונים וליטושים. התיכנון הוא שבסוף ינואר 2025 תתקיים במרכז מורשת מנחם בגין בירושלים ההקרנה החגיגית לציבור. .

בצל המצב הביטחוני המתוח, נערך ביום שני אירוע מרשים ב'בית קריניצי' ברמת-גן, לציון הופעת ספרו של ד"ר אב"א אחימאיר: "איילה בין החומות, יומן המשפט והסוהר, 1935-1934". האירוע עמד להיערך באוקטובר אשתקד אך אז בוטל כמובן ערב המלחמה. קהל רב שגדש את האולם, האזין בהנחייתו המלומדת של גדעון מיטשניק, לסיפורי יעקב ויוסי אחימאיר על אביהם, וכן לדברי ההיסטוריון ד"ר אבי שילון ויוני אמיר, שסיפר על המאבק הציבורי לשימור מוזיאון אסירי המחתרות בירושלים. ד"ר שילון השמיע תובנות מעניינות: "אב"א אחימאיר הוא היום טרנד באקדמיה, חוקרים אותו. הוא הקדים את זמנו. 'ברית הבריונים' שלו היא ממשיכת מחתרת ניל"י ומבשרת את לח"י. דמותו מרתקת. הפאשיזם שלו נועד לקומם את העם, להציג דמות של יהודי חדש. דרך הפעולה צריכה להיות בכוח". תלמידי 'בית צבי' ביצעו את שני שירים: "כלניות" ו"את חכי לי ואחזור", ומנהלת המוזיאון, עדית קמין, פתחה ונעלה את הערב, שהופק בהשקעה מחשבתית רבה. מצגת של תמונות אחימאיר הוצגה בלופ בלובי של הבית.

ספר חדש של החוקר הפורה, ד"ר מרדכי נאור, "שנים עשר פרקי תקשורת", מקדיש את אחד הפרקים לאב"א אחימאיר בעיתונות הפועלית, וכותרת המשנה: "פעם בשמאל – אחר כך בימין". זוהי סקירה מפורטת של כתיבתו של אחימאיר בעיתוני תנועת הפועלים בשנים 1928-1924: "קונטרס", "הפועל הצעיר", "דבר" ולבסוף – "הארץ". ד"ר נאור כותב, כי עם מעברו של אחימאיר לתנועת ז'בוטינסקי ול"דאר היום", "נותקו קשריו עם תנועת העבודה ועיתוניה, אולם שמו חזר והופיע בהם מידי פעם, כשהוא מוצג כ'אויב' תנועת הפועלים. הפרק של כתיבתו בעיתונות הפועלים הועלם או הוצנע בשנים הבאות הן על ידו והן על ידי יריביו". בהזדמנות זו - ברכה חמה למרדכי נאור במלאת לו 90.

כה אמר אב"א אחימאיר (שנוות החמישים) בברכתו למכון ז'בוטינסקי: "ההיסטוריה לא נעשית אלא נכתבת. יש וההיסטוריה נכתבת למען ידע דור אחרון, ויש והיא נכתבת לצרכי תעמולה בשביל דור ראשון. כולנו עדים, כיצד נכתבת ההיסטוריה החדישה של ציון ושל הציונות, ובכדי שההיסטוריה של היישוב ושל הציונות תיכתב למען דעת ולא לצרכי תעמולה, נוצר מוזיאון זה. הניירות הללו לא ירשו לסלף את העובדות. התעודות האלו נאספות בשביל 'מעשה אבות – סימן לבנים'. נלמד על העתיד מן העבר". את הדברים קרא אמש יוסי אחימאיר, באירוע שנערך לכבודו, עם פרישתו מתפקיד יו"ר המכון.

"בית אבא" מברך את העיתונאי שלמה נקדימון, חתן פרס ישראל לתקשורת 2024. שלמה הוא מאחרוני האישים בתוכנו, שהכירו אישית את אב"א אחימאיר. הוא ביטא לא פעם את הערצתו כלפיו. בהרצאה שנשא ב"בית אבא" ביוני 2022 סיפר בין השאר: ידעתי אודותיו עוד בתקופת המנדט. כנער וכמתבגר שמעתי את אבי, קורא עיתונים מושבע, שח על אחימאיר כעל דמות יחידנית. שאפתי להכיר אותו. קראתי את טוריו בעיתון "חרות". אחימאיר היה משתתף קבוע בעיתון "חרות", שבו החילותי לכתוב בו באמצע שנת 1957. בין הקריאה בזיכרונותיו, הן כפי שהוא כתב אותם או אשר נכתב עליו, הבחנתי כי איש שיחי חסר בן זוג לשיח ואני מהלך לצידו, והוא בן אנוש שאינו אלא בור סוד שלא רק שלא איבד טיפה, אלא אף בקיא בהוויות ההתרחשויות גם בנושאי הווה. לימים ראה שהשם שלמה קאמינקר נעלם מעל דפי העיתון ותחתו הופיע שלמה נקדימון. הוא טרח לטלפן אלי ולשאול, האם שיניתי את שמי, ואז שלח לי ספר חדש פרי עטו - "יודאיקה". בהקדשה כתב: "לשלמה נקדימון, העיתונאי הכישרוני בעל העתיד, אב"א אחימאיר".

שני נציגי הספריה הלאומית בירושלים, חזי עמיאור ואיל מילר, ביקרו ב"בית אבא" והתרשמו מאוד מהאוסף העצום שנאגר בארכיון. הם עברו על כמה תיקים אישיים, והתפעמו מספרייתו האישית של אחימאיר השמורה כפי שהיתה ביום פטירתו ב1962. בשיחה ממושכת עם יעקב ויוסי, נדונה האפשרות שבבוא היום יועבר הארכיון למשמרת בספריה הלאומית. "יש דמויות, שנותרות חיות למרות הכל בראשיהם של עקשנים", כתב חזי עמיאור. "תודה על שיחה ואירוח שמשאירים טעם של עוד ורצון עז לצלול למאמרים ולמקורות, ללמוד על אב"א ועולמו העשיר", כתב איל מילר.

אמנון לורד במדורו ב"ישראל היום" (22.3.2024): יעקב אחימאיר הוא הבן שמוצא את עצמו כותב בצל אב שכתב את קורותיו, יומניו ומסותיו כסופר גדול. זה לא פשוט, אבל ספרו מכיל כמה התרחשויות דרמטיות. קשה להיות הבן של אב"א אחימאיר, בייחוד אם אתה בעצמך כותב. אב"א אחימאיר, נוסף על היותו חלוץ המורדים בשלטון הבריטי, במסגרת ברית הבריונים, הוא גם מגדולי הכותבים בשפה העברית מאז חזרו לכתוב בעברית בארץ ישראל. האדם האינטליגנטי הממוצע לא יידע על זה הרבה, כי אחימאיר היה מוחרם ביישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה העשרים ויעקב אחימאיר הוא הבן שמוצא את עצמו כותב בצל אב, שכתב את קורותיו, יומניו ומסותיו כסופר גדול. זה לא פשוט, אבל הספר הקורץ לקורא עם השם "עד כאן: יעקב אחימאיר", כדי להזכיר את ימי הסלבריטאות כאישיות טלוויזיונית (הוא כבר בן 85), מכיל בתוכו כמה אפיזודות שרק בשבילן שווה לעלעל בו אלו התרחשויות משפחתיות תנועתיות, שהן לא פחות ממדהימות בממדים המלודרמטיים והטרגיים שבהן.

מלאו 20 שנה לפטירתו של המשורר נתן יונתן ז"ל. בשנותיו האחרונות נשלחו אליו ספריו של אב"א אחימאיר והוא לא נשאר חייב. על "אטלאנטידה או עולם ששקע", כתב בפברואר 1997: "מרגע שפתחתי אותו, הוא מלווה אותי ואני שב ומעיין בו בהנאה ובהתרגשות". ונתן יונתן מתוודה: "והרי בנעורי ובבחרותי היה אב"א אחימאיר נחשב ליריב קשוח, עויין, מן הקיצונים שבמחנהו. אף שקהו עם הזמן ניגודים הרבה, פתחתי בחשדנות את הספר שקיבלתי מזאבה – ולא הרפיתי ממנו... "מדהים לגלות מעבר לדמות הלוחמת, הקנאית של איש כאחימאיר, אישיות רחבת דעת, עדינה, רגישה עד דמעות, ומעל לכל זה – חכמה, אותה חכמה שמעניקה עומק ויופי להתבוננות בחיים... "יופי של נפש, יופי של ספר, ותודה לכם שאספתם את פרחי הזיכרון בספר". וכאשר נשלח אליו הקובץ "עין הקורא, סופרים וספרים, עיתונאים ועיתונים", הוא כתב (אפריל 2003) בתודה ל"אנשים יקרים": "עכשיו, כבר בקריאה הראשונה אני קולט – אותו איש, באותו טון מלא אהבה, עורך טיוטות נפלאות של דיוקנותיהם של בני דורו. מה שמדהים ואפילו מקניא, זוהי הדעתנות המופלגת, רוחב דעת כזה שהיה לו ולבני דורו, שעשה אותם גם מבינים יותר, לעתים אפילו חכמים יותר, מאיתנו"...

עמית סגל במאמרו ביום ששי 8.3.2024 על ספרו של יעקב: הספר של אחימאיר הוא כמו תשדורת מורס שמגיעה מתחנה שחדלה להתקיים, ואולי לא התקיימה: גם טכנולוגית (האם ידעתם שבגין השמיע את אמירתו 'יהיו עוד הרבה אלוני מורה' כאלתור זריז, שנולד בגלל שצוות הערוץ הראשון מיהר לאולפן לפתח את הפילמים של הביקור?), אבל בעיקר עיתונאית. הבן של אב"א שלו היה מהבודדים ברשות השידור ששמר על מסמך נקדי והקפיד שדעותיו לא ישפיעו על ידיעותיו. רק באיחור ניכר הודה, בספר, שתמיד הצביע לימין ולנתניהו. זה לא מנע ממנו להתפטר השבוע מוועדת פרס ישראל לתקשורת שמינתה ממשלת נתניהו, כשנראה היה לו שעושים על גבו פוליטיקה.

אוטוביוגרפיה של יעקב אחימאיר, "עד כאן יעקב אחימאיר", ראתה אור ונמצאת למכירה בחנויות הספרים. הספר נחלק לשניים: שער א' – בצילו של אבא, שער ב' – הרמת מסך. הספר יצא לאור בהוצאת סלע מאיר, בן 228 עמודים: "זהו סיפורה של תקשורת שעוד לא התמכרה לתשואות הקהל, וסיפורה של ישראל אחרת, נבונה ומתונה", כנאמר בגב הספר, ומעל לכל – דמותו של אבא, אב"א אחימאיר, בעינו בנו בכורו. ביום ששי, 22 במרץ, בשעה 10.30, יושק הספר באולם "צוותא" בתל-אביב.

מאמר על יומן המשפט והסוהר של אב"א אחימאיר, המשתרע על פני עמוד שלם, מתפרסם במוסף ספרות ותרבות של "ידיעות אחרונות", יום ששי. ההיסטוריון ד"ר אבי שילון קובע בו, כי "הפשיזם שבו תמך לתקופה קצרה, היה מכשיר לא אידיאלי... באופן טבעי, מה שנוטים לחפש אצל אחימאיר טמון בפוליטיקה שלו, אבל יומן הכלא שכתב מציע מקום נרחב לצדדים האחרים, האינטלקטואליים והרומנטיים שלו". ועוד הוא כותב: "אחימאיר ביקש מעשים ולא דיבורים, הקרבה ואנרגיה כוחנית, והלין על 'התכונה היהודית, הפלפול – הפלפול הזה מעיד על היעדר רגש האוטוריטה בנוער הישראלי. אני מתרחק מהפלפול הזה'". אבל – מציין ד"ר שילון – זה לא מדוייק, בפועל הוא לא חדל להתפלפל והיה הרבה יותר אינטלקטואל מיוסר מאשר לוחם מהולל".

ארבעה נינים של סוניה ואב"א אחימאיר הם לוחמים ב"חרבות ברזל": תומר בן אסתר ואבישי נמרוד ואמיר בני ענת ודודו יואב בן אוסי ומורן . מאחלים להם ולכל הלוחמים להשלים את המשימות בהצלחה ולשוב במהרה הביתה בריאים ושלמים!

תחת הכותרת: דרייפוסיאדה וביליסיאדה, מפרסם ד"ר משה גרנות מאמר ביקורת בחב"ע (העיתון המקוון של אהוד בן עזר) על "איילה בין החומות – יומן המשפט והסוהר 1934 – 1935". בין היתר הוא מציין: הקורא ביומן מוצא בו ארבע חטיבות עיקריות: א. התחושות הקשות של אחימאיר על העוול שנעשה לו ורחשי ליבו כלפי הימים הקשים העוברים עליו; ב. תיאור ההווי בכלא, עברם של האסירים והתנהגותם; ג. הגיגיו של הכותב במנעד רחב של ידע והשכלה; ד. יצירת סיפורת. "בספר הזה מתוודע הקורא לקורותיה של תקופה הרת גורל ביישוב העברי בארץ, קורות הכתובות בידי ידען גדול ורב כישרונות". מאמר ביקורת נוסף פירסם יהודה שלם במוסף "שבת" של העיתון "מקור ראשון", תחת הכותרת: עלילה בהמשכם. "היומנים שכתב אב"א אחימאיר, ממנהיגי התנועה הרוויזיוניסטית, בתא כלאו, מציגים את פרשת משפטו ומאסרו, לצד אוצר בלום של ידע וכישרון ספרותי. אבחנותיו הפוליטיות מפתיעות ברלוונטיות שלהן לימינו".

בית"ר בת מאה! תנועת הנוער נוסדה בריגה ב27.12.1923. אב"א אחימאיר הצטרף אליה ב1928 כמורה בביה"ס למדריכי בית"ר והיה בין מורי הדרך שלה. ב1982 ראה אור הספר "אחימאיר ובית'ר" בעריכתו של יוסף קיסטר, שבו בין השאר מובאים דבריו על השקפת עולמה של בית"ר: "מהו החינוך שיש להקנות לבית"ר, אשר יהלום את תפקידה בעתיד וכדי שתוכל לעמוד בפני הסער בקומה זקופה? חינוך זה שתי פנים לו: התכוננות צבאית, ומה שחשוב יותר – הכשרת הלבבות. תנאיה המיוחדים של ארץ-ישראל כמעט שאינם מניחים לבית"ר לקבל חינוך צבאי. חינוך הגנתי אינו מספיק. בעניין זה טובים התנאים בגולה פי כמה, ושם חייבת בית"ר לנצל כל אפשרות שבאה לידה ללמוד את ה'אלפא ביתא'. "על מדריכי בית"ר לזכור היטב, כי כיום מקבל כל צבא חינוך רוחני לא פחות משהוא מקבל חינוך צבאי. משמעת עיוורת עבר זמנה. כיום על כל חייל לדעת על מה הוא שופך את דמו. צבא ישראל לעתיד לבוא יצטרך להיות צבא בעל הכרה... ככל שיידע הצבא על מה הוא נלחם, כן תגדלנה התלהבותו וקנאותו... בית"ר נלחמת על תקומת המדינה העברית בשביל עם ישראל, שאבדה לו עצמאותו בעטיו של אסון היסטורי".

פרופ' דוד ליבאי ז"ל, שהיה שר המשפטים בממשלות המערך, היה אחד הפוליטיקאים הישרים וההוגנים בקרבנו. אנחנו זוכרים לו בעיקר את שלושת מאמריו המלומדים שפירסם בעיתון "דבר", ביוני 1985, לאחר פסיקת ועדת החקירה הממלכתית, בקבעה כי סטבסקי ורוזנבלט לא היו רוצחי חיים ארלוזורוב. בראשון שבהם כתב, כי "גם קורא ביקורתי של דו"ח הוועדה, שניזון בילדותו מבית המדרש של אנשי מפא"י, ישתכנע מהדו"ח שלא היה גם בזמנו יסוד של ממש להאשים את צבי רוזנבלט בכך שהוא ירה בארלוזורוב" וכי "לא היה גם בזמנו ערך כלשהו לזיהוי שזיהתה סימה ארלוזורוב את רוזנבלט כמי שירה בבעלה". במאמר השני כתב, כי "הראיות הצדיקו את זיכוי סטבסקי" וסיכם במאמר השלישי, כי "הוועדה עשתה עבודה מצויינת". הוא כותב בין השאר: "מצטבר רושם מקריאת קטעי המידע על אב"א אחימאיר ז"ל, שהוא זועזע מן הרצח. הוא גינה אותו והשתתף בהלוויה. איש עקרונות קנאי כאחימאיר, לא היה נוקט סגנון זה מהשפה ולחוץ, בסמוך לרצח, אילו רצה במותו של ארלוזורוב". "בית אבא" שולח תנחומים למשפחת ליבאי על פטירתו של שוחר הצדק, המשפטן דוד ליבאי ז"ל.

בכתב העת היוקרתי באנגלית Jewish Culture and History פירסמה ההיסטוריונית ד"ר דניאלה אוסצקי שטרן מאמר מלומד, המשתרע על פני 20 עמודים, על יומני המשפט והסוהר של אב"א אחימאיר. "בחודשיים האחרונים - היא אומרת - שקעתי בחקר יומן הכלא המרתק של אב"א אחימאיר, דמות בולטת בהיסטוריה היהודית והישראלית, שמשמעותו, לדעתי, ראויה להוקרה רחבה יותר. כעת, המחקר המעמיק שלי על יומנו של אחימאיר התממש למאמר, שלכבוד הוא לי לפרסם בכתב העת של תרבות והיסטוריה יהודית". המאמר בוחן את ששת יומני הכלא של אחימאיר (1934-1935), שופך אור על מחשבותיו ורגשותיו במהלך מאסר המנדט הבריטי. לדבריה, היומנים מתעמקים באישיותו הרב-גוונית של אחימאיר, המכסה היבטים אישיים, משפחתיים, פוליטיים וציבוריים. עם התמקדות ברצח ארלוזורוב הבלתי פתור. המטרה היא להציג את מורכבות אופיו של אחימאיר ולהציע הקשר היסטורי לשנים הסוערות של היישוב תחת שלטון בריטי.

"ספר מרתק" - כך כותב ההיסטוריון ד"ר מרדכי נאור על ספרו של ד"ר אב"א אחימאיר "איילה בין החומות – יומן המשפט והסוהַר", הוצאת מכון ז'בוטינסקי תשפ"ג, 523 עמ'. להלן דבריו: מי שרוצה ללמוד על ארץ ישראל באמצע שנות ה-30 של המאה שעברה מזווית מיוחדת, מוזמן ליטול לידו את "ספר-הכלא" של אב"א אחימאיר, אחד מגדולי הלוחמים במאבק להקמת המדינה. זה הרבה יותר מיומן. אחימאיר כתב מדי יום, במשך כשנה וחצי, את חוויותיו ממשפטו ומכלא ירושלים בו ישב ב"עוון" דעותיו הלאומיות, וצירף אליהן סיפורים ופרקי זיכרונות מעברו מלא העניין. הספר גדוש בסיפוריהן של פגישות והיתקלויות עם הסוהרים הבריטיים, עם אסירים יהודים וערבים, בהם ידועים ומפורסמים כמו הרוצח הנודע אבו-ג'ילדה, שאף הוצא להורג בתקופת מאסרו של אחימאיר, ואסירים יהודים מפורסמים יותר ופחות, כגון "השלישייה מכפר סבא" שנדונה על השתתפות בשביתה (קוזלובסקי – הוא פנחס ספיר לימים - יוסף בנקובר וראובן שרייבמן), השוטר שמחה חינקיס שנדון למוות על ירי על ערבים וזכה לחנינה, ואחרים. בספר מתואר בהרחבה משפטם של צבי רוזנבלט ואברהם סטבסקי, שהואשמו ברצח חיים ארלוזורוב. רוזנבלט זוכה וסטבסקי נדון תחילה למוות - וזוכה אף הוא. ייחודו של הספר לא רק בתיאור המאורעות, המרתקים כשלעצמם, אלא גם, ואולי בעיקר, בכתיבתו של אב"א אחימאיר שהיה, ללא ספק, אמן המילה והשפה העברית. גם הידע שלו מדהים – ספרות עולמית ויהודית, תולדות ישראל, אקטואליה, תרבות על כל גווניה. מדי יום הוא קרא בכלא – לא ברור איך - עיתונים מהארץ ומחוץ לארץ ולא נותר אלא להעריך ואף להעריץ את דמותו וכישוריו. העובדה שהיה יקיר התנועה הרביזיוניסטית ובר-פלוגתא חריף של המחנה שמנגד רק מוסיפה טעם ועניין לדבריו. חבל רק שחסר בספר מפתח (אינדקס), שיכול להפנות את הקורא למאות ואולי לאלפי הדמויות והנושאים הנזכרים בעמודיו.

הנה ציטוט אקטואלי מתוך ספרו של אב" א אחימאיר, "איילה בין החומות - יומן המשפט והסוהר, 1935-1934". בכלא המרכזי בירושלים - היום מוזיאון אסירי המחתרות - הוא יושב בין השאר בחברת שייח נאזאר אבן-סעוד, רוצחו של מלצר מוסלמי, שהשתתף גם בשחיטת יהודים בשכונת הגורג'ים בירושלים. מצטט אחימאיר את השייח' הרוצח, שאומר לו: "קודם חשבתי שאתם היהודים תכבשו את הארץ במשך 30 השנים הבאות. חשבתי שבצאתי מהסוהר, אעזוב את הארץ ואתיישב בעיראק, אבל בזמן האחרון נוכחתי כמה גדול הפירוד ביניכם, היהודים, ונעשיתי שקט לגמרי ביחס לגורל הערבים בארץ"...

בגיליון "האומה" 231 שני מאמרים על אב"א אחימאיר. הראשון - הרצאתו של פרופ' אמיר גולדשטיין שנישאה באירוע השקת הספר "איילה בין החומות - יומן הסוהר והמשפט, 1935-1934". תחת הכותרת: "יסורי המנהיג הפוטנציאלי", כותב גולדשטיין: "היומן המרתק, העשיר, האינטימי, הכן, פרסומו המקצועי והמרשים, חושף בראש וראשונה את הדמות העזה והמורכבת של מחברו. אחימאיר נכנס לכלא עם פוטנציאל מנהיגותי רב, אך התגלה במהלך מאסרו, פחות כמנהיג נחוש ויותר כאינטלקטואל רחב אופקים ועדין נפש". ואילו יורם ארידור כותב תחת הכותרת: "אני משוחח רק עם הנייר עצמו", דברים אלה: "אין יומן של סתם אדם כיומן של אסיר. סתם אדם עסוק בענייניו ולא תמיד מצויים בידו הרצון, האפשרות או הפנאי להעמיק במחשבותיו ולהעלותם על הכתב. לסתם אסיר יש זמן למכביר, ואם מדובר באסיר אחימאיר, הזמן הזה מאפשר יצירת ספר נפלא ומרתק שניצב לפנינו. גם מצד הקורא ביומן ניתן לרדת לנבכי נפשו של אדם היושב בכלא על לא עוול בכפו".

"אנחנו מחזירים חוב של כבוד לאב"א אחימאיר" – אמר ראש עירית קרית-ביאליק אלי דוקורסקי, בטקס המרשים אתמול, שבו נקראה גינת המשחקים ברחוב לח"י בעירו, על שמו של אבי הציונות המהפכנית. הוא הוסיף: "יש אצלנו ברחובות העיר מזיגה של אנשים שחלמו ציונות, הגשימוה והשאירו מורשת. אני שמח שאנחנו חלק מהמורשת הזאת". בטקס השתתפו, בין השאר, הבנים יעקב אחימאיר ויוסי אחימאיר וכן הנכד אבא זבידוב. יעקב: "במשך שנים רבות חי אבינו בתחושת תיסכול, של השכחת ראשית המאבק נגד שלטון המנדט. קריאת הגן על שם אבינו היא צעד צנוע, אך חשוב, משמעותי ומרגש, כדי שלא יישכח אחד מראשוני הלוחמים למען המדינה" יוסי: "ממש היום, על פי התאריך העברי, כ"א בתמוז, נפטר ביאליק והוחל בהקמתה של קרית ביאליק. זה היה ב1934, השנה בה ישב אבא בכלא המנדטורי בירושלים, ובה גם הועבר ברכב משטרתי אטום לכלא עכו". בני המשפחה הגישו לראש העיר את הכרך "איילה בין החומות, יומן המשפט והסוהר" מאת אב"א אחימאיר, וכן עוד כרכים מכתביו, בהם הספר "עין הקורא" ובו שלושה מאמרים של אחימאיר על ביאליק.

אנו שרויים בימים של מחלוקת פנימית קשה ומשסעת. כבר היו ימים כאלה בתולדות הציונות. למשל, לאחר רצח חיים ארלוזורוב, ביוני 1933. למשל, בפרשת "אלטלנה" בקום המדינה. למשל, עם רצח ראש הממשלה רבין ב1995. לאברהם סטבסקי – קרבן העלילה ב1933 וחלל העלילה ב1948 - מקדיש אבא, "הנאשם השלישי", סדרת מאמרים גדולה, תחת הכותרת "אברשה", שפורסמה בעיתון "חרות", ויצאו לאור ב1968,שש שנים לאחר פטירתו, ככרך בסדרת כתביו, תחת הכותרת: "המשפט". לספר צורפו נספחים, ביניהם מכתב גלוי למרכז מפא"י, במלאת עשור לרצח ולעלילה. מסיים אבא את מכתבו הנרגש לראשי מפא"י: "הכריזו באופן פומבי ובלשון ברורה, כי נעשתה מצידכם שגיאה גורלית בשעת ליקוי המאורות בקיץ תרצ"ג. הכריזו על כך – ומן המצפון הציוני תגול האבן הכבדה המעיקה עליו. מצב עמנו דורש מכולנו את שכיחת החשבונות הפוליטיים בין יהודים ליהודים. היאיר מלאך השלום את נשמתכם? הנעלה בצוותא חדא להשתטח יחדיו על קברו של הקדוש חיים ארלוזורוב הי"ד ביום הזיכרון העשירי? בכם תלוי הדבר!". קריאתו של אחימאיר למפא"י לא נענתה, אבל צריכה לשמש לנו כצו גם לימים אלה, 90 שנה לרצח ארלוזורוב: אסור שחשבונות פוליטיים, מימין ומשמאל, יערערו את אחדות האומה.

ערב רב רושם של השקת הספר "איילה בין החומות, יומן המשפט והסוהר" מאת אב"א אחימאיר, נערך אמש בחצר מוזיאון אסירי המחתרות, שבתקופת המנדט היה הכלא המרכזי בירושלים. כאן בתא 19, כתב אחימאיר את יומנו ב18 חודשי מאסרו, על הנהגת פעולות מרי ראשונות נגד "הכובש הזר" הבריטי והייתה זו בבחינת סגירת מעגל: מכלא למוזיאון הגבורה. נשאו דברים: אריה מועלם, סמנכ"ל משרד הביטחון, אליעזר פיינשטיין, אחיינו של לוחם האצ"ל מאיר פיינשטיין שפוצץ עצמו בכלא, זאבה אחימאיר-זבידוב יעקב אחימאיר יוסי אחימאיר פרופ' אמיר גולדשטיין, שנשא הרצאה אקדמית על הימין הציוני כפי שמשתקף ביומן, מנהל המוזיאון יורם תמיר קרא קטעים מהיומן, הזמרת רקליה שרה משירי המחתרות וביניהם "בריונים", הדר קמון-טרייסטר הינחתה. קהל שמנה מאה איש האזין ברוב קשב לתכנית שארכה יותר משעתיים. את הספר ניתן לרכוש במזכירות מכון ז'בוטינסקי וב"בית אבא".

אירוע השקת הספר "איילה בן החומות - יומן המשפט והסוהר" מאת אב"א אחימאיר, יתקיים ביום שלישי, 13.6.2023 בשעה 18.00 במוזיאון אסירי המחתרות בירושלים. בתקופת המנדט היה זה ה"מרכזיה", בית הסוהר המרכזי של הבריטים ובו ישב אחימאיר, בתא 19, במשך 18 חודשים על הנהגת אירגון מרי בלתי ליגלי, ובו כתב מדי יום ביומו את היומן. באירוע החגיגי יברכו ראש עירית ירושלים משה ליאון וראש אגף מורשת ומשפחות במשרד הביטחון אריה מועלם. כמו כן יברכו בתו ובניו של אחימאיר - זאבה, יעקב ויוסי. פרופ' אמיר גולדשטיין ישא הרצאה על הימין הציוני כמשתקף ביומנים. הכניסה חופשית - אך מותנית בהרשמה מראש במשרדי המוזיאון.

נשיא המדינה יצחק הרצוג קיבל בלשכתו את שלושת ילדיו של אב"א אחימאיר – זאבה, יעקב, יוסי – אשר הגישו לו את הספר החדש, יומן המשפט והסוהר, שנכתב בכלא הירושלמי במהלך 18 חודשי מאסרו. הנשיא עלעל בעניין רב בכרך רב הכמות, התעניין ביחסי ז'בוטינסקי-אחימאיר ובצירוף המלים "ברית הבריונים". הוא בירך על הופעת הספר והודה בחום לשלושה. לספר צורפה ברכתם – לאמור: כבוד הנשיא יצחק הרצוג, אנו, ילדיו של ד"ר אב"א אחימאיר ז"ל – זאבה, יעקב, יוסי – נרגשים מאוד להעניק לך את ספרו של אבינו: "איילה בין החומות, יומן המשפט והסוהר, 1935-1934". במשך שמונה-עשר חודשים היה אבא - סופר והוגה, היסטוריון ולוחם, אבי המרי בשלטון הזר הבריטי - אסיר ציון, כלוא ב"מרכזיה" המנדטורית, כאן בירושלים, על הנהגת אירגון מחתרתי בלתי-לגלי, שחולל את ההפגנות ראשונות למען הגשמת החלום הציוני בארץ-ישראל. בתא מספר 19 כתב מדי יום ביומו את מה שראו עיניו, את מה שקרא בספרים, את אשר חשב, ומה שהגיב על המתרחש מחוץ לכותלי הכלא בעולם, ביישוב ובתנועתו. אתה, כבוד הנשיא, יוצק תוכן מאחד לאומה, באישיותך, בגישתך, בהכרת תודה לאישים מכל הזרמים, שמסרו אונם וחייהם למען המדינה - ואבא שלנו בתוכם. על כך שלושתנו אסירי תודה לך! אנחנו סמוכים ובטוחים, שספר זה, שנכתב בדם לבו של אבינו, עם האמת, היושרה והצדק שלו, יעניק לך לא רק הנאת-קריאה, אלא גם תובנות על מה שאירע בעבר, למען שלום-בית ואחווה בהווה ובעתיד.

העיתונאי מרדכי חיימוביץ פירסם כתבה גדולה, המשתרעת על פני שבעה עמודים במוסף מעריב לשבת, 25.5.2023, על הספר "איילה בין החומות - יומן המשפט והסוהר". הוא מצטט קטעים מתוך היומנים ומראיין את שלושת ילדיו של אחימאיר - זאבה, יעקב ויוסי. הוצאת היומנים היתה משאת נפשה של זאבה. שנים היו שש המחברות גנוזות בארכיון שבבית יוסי אחימאיר, שהפיק את הספר. זאבה אומרת: "זהו תיעוד תקופה, זאת היכרות עם אדם שהכירו אותו לרעה. היה מאוד חשוב לנו, שיפסיקו לרדוף את אבא אפילו לאחר מותו".

חוקר הספרות פרופ' דן לאור, שהלך לעולמו בן 79, פירסם לפני שלושים שנה סדרת מאמרים במוסף תרבות וספרות של "הארץ", על סיפורו של חיים הזז "הדרשה". סיפור שעורר "תגובות קוטביות מיד עם הופעתו. המאמרים הראשונים שפורסמו עוד בסתיו 1942 היו פרי עטם של ש. ז. שרגאי, אב"א אחימאיר ורבקה גורפיין". כתב לאור, כי "מן המגזר הלאומי זוכה הסיפור לתגובה אוהדת מפיו של אב"א אחימאיר, ב'המשקיף'. אחימאיר מחייב בהחלט את השלילה המוחלטת של הגולה המוצעת בסיפור, אף כי הוא מעיר להזז על הזיהוי המוטעה, לדבריו, של ההיסטוריה היהודית עם תקופת הגלות בלבד ועל התעלמותו מן העבר הלאומי הארץ-ישראלי". אחימאיר "סבור - מציין לאור - כי קהל היעד שאליו יש לכוון את הנאמר בסיפור הוא זה של החוגים הלאומיים ולא של 'אנשי הסוכנות'... 'יאמין נא סופרנו הנכבד', פונה אחימאיר להזז, 'שבינתיים כבר קמה על רגליה ציונות אחרת, המסוגלת לשמוע את יסודי הדברים ועיקריהם לא מתוך חוסר סבלנות ורוגז, אלא בהתלהבות'".

בגיל 83 הלכה לעולמה העיתונאית נילי פרידלנדר, לשעבר חברת מערכת "מעריב". היה לה מדור בעיתון "צו קריאה", שבו פירסמה במאי 1971 מאמר על הספר "רפורטז'ה של בחור ישיבה". "יש שני ספרים שאני מאוד אוהבת" - סיפרה לקולגה שלה בעיתון, יוסי אחימאיר - "חמשתם" של ז'בוטינסקי ו"רפורטז'ה" של אחימאיר. וכך כתבה בינן השאר: "מעניין לראות איך אדם זה, שנקט עמדה פוליטית קיצונית ושהושמץ הן בחייו והן לאחר מותו כ'פאשיסט' - באיזו עדינות ורכות הוא מתאר את חיי האסירים, ערבים ברובם, שלא היו עושי צדקה וחובשי בית המדרש". חבל שנילי פרידלנדר לא זכתה לראות את היומן במלואו שראה אור בימים אלה.

לפני כשמונים ושמונה שנים (1935-1934) ישב ד״ר אב״א אחימאיר (א. אסיר-ציון) בבית-הסוהַר המרכזי של ממשלת המנדט הבריטי, בירושלים (כיום מוזיאון אסירי המחתרות). האשמה - מנהיגותו ופעילותו כנגד הכובש הזר הבריטי ב״ברית הבריונים״. בימי מאסרו כתב אב"א אחימאיר את ״יומן המשפט והסוהַר״, יומן עתיר הגות, מחשבות, הסתכלות פנימית ותגובות על המתרחש בתנועתו, ביישוב ובעולם. כאשר שוחרר מהסוהַר רצה אחימאיר להוציא לאור את היומן במלואו. פרקים ממנו פורסמו בעיתוני ׳הירדן׳ ו׳המשקיף׳ וכן בספרו ׳רפורטז׳ה של בחור ״ישיבה״׳ (1946). משאלתו של אב"א אחימאיר מתמלאת עם צאתו לאור השבוע של היומן המלא, שאותו כתב בדם לבו. את היומן ערכה והגיהה הבת הבכורה זאבה זבידוב-אחימאיר, בהשתתפותם של הבנים יעקב ויוסי אחימאיר. ליומן צורפו הערות וצילומים. הספר יצא בהוצאת מכון ז'בוטינסקי בישראל, ובו 533 עמודים. מחירו הוא 118 ₪. אפשר לרוכשו במזכירות המכון בתל-אביב וכן ב"בית אבא" ברמת גן.

לאחר כמה שנים של עבודת עריכה והתקנה, נכנס היום לדפוס הספר יומן הסוהר והמשפט של אב"א אחימאיר, הנושא את הכותרת "איילה בין החומות", כשם אחד מסיפוריו שנכתבו בין כתלי הכלא המנדטורי. היומן מקיף את השנים 1935-1934, שבהן ישב אחימאיר בכלא ואת רשמיו כתב מדי יום. זהו מסמך אוטנטי, יוצא דופן, של אדם ותקופה, המתאר אסירים וסוהרים בימי השלטון הזר הבריטי בארצנו, הגיונות ומחשבות של לוחם חירות והיסטוריון מעמיק, המבקש להבין את משמעות תולדתיה של האנושות ואת גורלו של האדם. הספר יוצא לאור על-ידי מכון ז'בוטינסקי, ובו 533 עמודים.

האדריכל והחוקר יוסי קליין-עברי, בספרו החדש "רוויזיוניזם, ארכיטקטורה ועירוניות מגוייסת בתל-אביב" דן בתיאוריות ופרקטיקות ארכיטקטוניות ואורבניות פרי הגותם של אינטלקטואלים, מנהיגים פוליטיים ואדריכלים רוויזיוניסטים, וביניהם אב"א אחימאיר , לו הוא מקדיש לא פחות מ-15 עמודים. הספר ראה אור בהוצאת "כרמל"', מתמקד בשלבי הקמת מצודת זאב בתל-אביב. בין השאר הוא כותב: "החל בשנות ה30 התייחס אחימאיר בעקביות לסוגיות גיאוגרפיות-היסטורית והתיישבותיות כשהוא מבליט את חשיבותה של העיר בכלל ושל תל-אביב בפרט בפרויקט הציוני, אך דומה שתפיסותיו משתקפות באופן סינתטי דוקא במאמר מאוחר (1956), שכותרתו: 'ערכן של ערים בתרבות האנושית'. במאמר זה מדגיש אחימאיר את חשיבותה הלאומית של העיר, למרות שאין הוא מתעלם ממכנים משותפים ואוניברסליים בהתפתחות של צורות התיישבות מודרניות".

עומר עינב בספרו החדש "עומדים בשער", על כדורגל ויחסי יהודים וערבים בתקופת המנדט, מצטט מתוך מאמרו של אב"א אחימאיר "תפקידו של הספורט היהודי" מאפריל 1927, בעיתון "דאר היום", וכותב: אחימאיר "כתב על חשיבות הספורט ובפרט הכדורגל - למפעל הציוני. דבריו הולמים לא רק ליישוב, כי אם גם לחברה העברית". והוא מצטט אותו: "לנו חשוב הספורט האנגלי משום שיש בו מן המלחמה. הספורט האנגלי מסכם את החיים, שאינם אלא תחרות בלתי פוסקת והשאיפה של פרט ושל לאום להיות ראשון בכל מקום... מעתידו של הספורט היהודי תלוי בהרבה עתידו של המפעל המדיני שלנו". דברי אחימאיר.

דרך הכניסה מבניין המועצה האזורית שומרון ליישוב ברקן נקראה אתמול, יום חמישי, דרך אב"א אחימאיר, בטקס מכובד שבו השתתפו בני המשפחה, יו"ר המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, בית"ר, תושבים ואורחים, וכן נציגי מסדר ז'בוטינסקי ו מערכת רבעון "האומה". בטקס הביע מר יוסי דגן את סיפוקו על התיקון שנעשה באיחור של כשלושים שנה, עת שונה שם היישוב מ"בית אבא" ל"ברקן", ודיבר בהערכה רבה על אב"א אחימאיר. להלן מדברים שנשא בטקס יוסי אחימאיר: הגעתי לברקן עם נעמי רעייתי מ"בית אבא" ברמת-גן, המשמר את כל כתביו, כל קורותיו ומורשתו של אבי-מורי, אשר בדרכו – דרך אב"א אחימאיר - אני הולך כל ימי חיי. "בית אבא" – כמה יפה השם – נקרא כך באופן טבעי. הן זהו הבית שבו חי אבא, אבי, בעשור חייו האחרון, אבל גם כמעין תחליף לשם המקורי של יישובכם הגדול, כאן בלב השומרון. שם שעליו החליטה ועדת השמות הממלכתית והוסר מסיבות שעד היום אינן נהירות לנו לחלוטין, דבר שפגע בנו, בני המשפחה, ובמוקירי זיכרו של אבא. לפני שנים ספורות נעשה תיקון חלקי של העוול, בקריאת השכונה המערבית בברקן – גבעת אבא, הנמצאת בהקמה. והנה היום נעשה תיקון גדול, בחגיגה הגדולה הזאת, בקריאת הכביש המוביל ממשרדי המועצה האזורית שומרון אל ישובכם – דרך אב"א אחימאיר. אנחנו בני המשפחה שמחים על כך, מברכים את התושבים וראשי ברקן והשומרון, על ההכרה במעמדו ההיסטורי המיוחד של ד"ר אחימאיר - כפורץ הדרך הראשון במאבק לגירוש הכובש הזר הבריטי מארצנו, בהפגנות שהוא – האינטלקטואל, הסופר, העיתונאי, אוהב עמו – יזם כבר ב1930. אבא נפטר לפני שישים שנה, ב1962, ערב שבועות תשכ"ב, כאשר יצא מביתו, בית אבא, אל בית בתו זאבה ברמת אביב. בשחקו עם נכדתו, עדה, חש ברע ונפטר, והוא רק בן 65. אבא הלך לעולמו חמש שנים לפני מלחמת היש"ע של ששת הימים. הוא לא זכה לראות את חלומו מתגשם – שיחרור ירושלים וחבלי המולדת ביהודה ושומרון. בשנת 1912, לפני מאה ועשר שנה, והוא כבן חמש-עשרה, עלה הנער אבא גייסינוביץ' לראשונה לארץ-ישראל, ולמד בגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב. כבר אז נקשרה נפשו בנופי ארץ-ישראל ההיסטורית, המקראית, כשהוא מטייל עם חבריו לכתה, במחזור ד' של הגימנסיה, ברחבי שומרון ויהודה השוממים. אלה היו הנופים שעליהם חלם בילדותו, בעיר בוברויסק שברוסיה הלבנה, בלארוס כיום. אב"א אחימאיר לא זכה לראות בהתגשמות שלושה חלומות שלו: שיחרור חבלי המולדת שמעבר לקו הירוק, קץ הקומוניזם הרודני, והעלייה הגדולה של אחינו היהודים מרוסיה וממדינות חבר העמים. רבים מהם התנחלו ביהודה ובשומרון. למען מטרות אלה הוא נלחם בעטו השנונה. הן התגשמו רק כשהוא כבר לא היה עוד עימנו.

הוא היה בנם יחידם של בלומה ואליעזר ורדימון, מראשוני קבוצת דגניה ב'. בלומה - אחותו הבכורה של אב"א אחימאיר, שהלכה לעולמה חמש שנים אחריו. הוא נולד ב1931, ילדותו ונערותו עברו עליו בעמק הירדן, יחד עם זאבה שאומצה על-ידי הוריו. משה-מיישיק ורדימון, שהיום הובא למנוחות בבית העלמין תל רגב. לפני עשרה חודשים הלכה לעולמה אורה רעייתו. בטקס חתונתם הצנוע בשנות החמישים, על הדשא בדגניה ב', השתתף גם הדוד אבא. בן 91 היה מיישיק במותו, השאיר אחריו בן ושלוש בנות, נכדים ועוד בני משפחה אוהבים. נזכור אותו כאדם צנוע, יפה תואר, אהוב על הכל, שאהב ללכת ברחובות חיפה בה התגורר. יהי זיכרו ברוך.

המועצה האזורית שומרון, בראשות מר יוסי דגן, החליטה לקרוא את הכביש המחבר בין מיתחם המועצה ליישוב ברקן בשם: דרך אב"א אחימאיר. כידוע, בברקן - שבעבר נקרא בית אבא - נקראת כבר השכונה המערבית שבבניה - גבעת אבא. טקס קריאת הכביש החדש יתקיים ביום חמישי, 10 בנובמבר, בשעה 15.00. הציבור מוזמן.

למרות עומס עיסוקיו והבחירות הקרבות, מצא ח"כ יריב לוין לנכון, למלא את הבטחתו ולבקר ב"בית אבא", כאורחם של יעקב ויוסי אחימאיר. במשך שעה שלימה שוחחו ח"כ לוין, לשעבר שר התיירות ויו"ר הכנסת, ומארחיו על חשיבות המורשת הלאומית, הן זו שנשמרת במכון ז'בוטינסקי והן זו המרוכזת בארכיון אחימאיר. "התרשמתי לראות את החפצים והמסמכים המקוריים, שמשקפים וממחישים את עשייתו הגדולה של אביכם ואת הישגם הגדול של בני דור המייסדים", כתב לוין בספר האורחים. והוא סיכם: "ישר כוח על המפעל החשוב".

בביוגרפיה חדשה על משה דיין – "דרכו כאיש פוליטי" – מאת נתן ינאי, מסופר על ויכוח פומבי בין אבא אחימאיר, ששימש מורה בנהלל, לבין נתן חופשי, 'איכר' במושב על פי תיאורו. נתן חופשי תמך ב'פולחן המעדר והעגבניה', כמשקל נגד לפולחן הכוח. אחימאיר, לעומתו, שלל גישה זו והאמין כי רק מניעים לאומיים ומאבקי כוח יביאו להצלחת אחיזתו של העם היהודי בארץ ישראל. אחרי למעלה מ-30 שנה עוד הזכיר אבא אחימאיר בסיפוק רב את הוויכוח שהתקיים אותה שבת בנהלל. הוא נהנה במיוחד להזכיר, כי אחד מילדי המושב, שהיה בן 12 בלבד, |נאחז באדן החלון של המועדון והקשיב לוויכוח שנערך בתוכו. שמו היה משה דיין.

ציר הכניסה ליישוב ברקן בשומרון ייקרא בקרוב על שמו של ד"ר אב"א אחימאיר. כך החליטה המועצה האזורית שומרון בראשות מר יוסי דגן. כזכור, נקרא היישוב ברקן עם היווסדו ב1981– "בית אבא", על שמו של אחימאיר. ואולם עקב התנגדות גרעין מקרב המתיישבים, מסיבות שלא כאן המקום לפרטן, שונה השם לברקן. כעבור שלושים שנה הוחלט לקרוא לשכונה המערבית בברקן – "גבעת אבא", על שמו של אחימאיר. עתה נוספה הנצחה נוספת - בקריאת הדרך הראשית המובילה ליישוב על שמו של אחימאיר. טקס קריאת הכביש יתקיים ביום ראשון, 30 באוקטובר 2022, בשעה 17.30.

זהו שם ספרה השלישי של הסופרת שלנו, אורה אחימאיר, שעתה זה יצא לאור בהוצאת עם עובד. שם משפחת אביה עזריאל צוראל ז"ל, בעבר הרחוק, היה צוקרקנדל, ואורה יצאה למסע בווינה בעקבות שתי נשים שנשאו שם משפחה זה - ברטה בעלת הסלון שאליו נקבצו גדולי הדור ערב מלחמת העולם הראשונה, וגיסתה אמיליה שגדול הציירים האוסטרים, גוסטב קלימט, הנציחה בציור שלא הושלם. סיפור מרתק, כתיבה מופלאה, השלישי לאחר הרומנים "כלה" ו"אררטים". "בית אבא" גאה באורה ומברך אותה שגם ספרה זה יהיה רב מכר כקודמיו.

שימו לב לארבע ההרצאות הבאות במסגרת הסדרה: "חמישי בבית אבא". כל ההרצאות מתקיימות במוזיאון ברחוב ניצנים 12, רמת-גן, הכניסה חופשית, אך מחייבת הרשמה מראש במכון ז'בוטינסקי (03-7525903). חמישי 30.6 – פרופ' עוזי אלידע: אב"א אחימאיר והעיתונות העברית חמישי 7.7 – שלמה נקדימון: אחימאיר שלי - זיכרונות אישיים חמישי 14.7 – ד"ר אבי שילון: אב"א אחימאיר ומורשתו – הימין המקורי והימין הנוכחי. חמישי 4.8 – פרופ' מעוז עזריהו: הנצחת אחימאיר

"כל חיי הם שליחות למען המדינה" – אמר האלוף (מיל') יצחק בריק, בביקורו ב"בית אבא". לאחר שהתרשם מהמוזיאון והארכיון, שטח בריק באריכות את האני-מאמין הקדורני שלו, בעניין אי מוכנות הצבא לחמש החזיתות שייפתחו לדבריו כנגד ישראל, ועל המאבק שהוא מנהל למען היערכות נכונה לקראת מיתקפות הטילים הכבדות שצפויות לנחות על ארצנו. וכך כתב בין השאר בספר האורחים: "אחד הנושאים החשובים למוטיבציה ולאמונה בצדקת הדרך היא המורשת. ביתך ספוג במורשת של גבורה ולחימה על תקומת מדינת ישראל".

בנאומו באזכרה הממלכתית לחללי "אלטלנה", הטמונים בבית העלמין נחלת יצחק, העלה ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, על נס את אב"א אחימאיר, "ממורי הדרך הבולטים של התנועה הרוויזיוניסטית". הוא אמר: "ברגע מכריע יש לעשות מעשה. אב"א אחימאיר ז"ל, שהלך מאיתנו לפני ששים שנה, היה ידיד קרוב של אבי פרופ' בנציון נתניהו ז"ל. אחימאיר הבחין בין שני סוגי ציונות: ציונות קלה וציונות קשה. ציונות קלה – היא ניצחון החלוץ על אתגרי האדם. ציונות קשה – שהיא עוד יותר משמעותית – היא מלחמת האדם למען ציון. מאבק עיקש להגשמה עילאית, בהקרבה, בדם, ולפעמים בהכרעה שצריך לקבל ברגע נתון. אחימאיר הוסיף, שאין ציונות אמיתית בלי נכונות להקרבה, כי בחיים שום דבר לא ניתן במתנה".

הנשיא יצחק הרצוג שיגר מכתב למשפחת אחימאיר, לציון 60 שנה לפטירתו של אב"א אחימאיר וכתב בין השאר: "מי שזאב ז'בוטינסקי בכבודו ובעצמו כינה 'מורנו ורבנו', היה לאחד האישים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר בשנותיה המכריעות של התנועה הציונית, בעומדו בראש זרם אקטיביסטי, לאמי ונחרץ למען הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, תוך מאבק חסר פשרות בשלטון הבריטי". עוד כתב כבוד הנשיא: "אני מברך אתכם על קיום סדרת ההרצאות ב'בית אבא', בדירתו ברמת-גן, ומאחל לכם הצלחה בהנחלת זכרו ופועלו כדמות מרכזית, איש אשכולות ורב פעלים בתנועה הציונית ובמאבק למען המדינה שבדרך".

את ההרצאה השניה בסדרת ההרצאות "חמישי בבית אבא", לציון ששים שנה לפטירתו של ד"ר אב"א אחימאיר, נשא אוּרי אפֶּנְצֶלֶר ירדני, דוקטורנט ומלגאי בתכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב. אורי זכה בשנת 2018 בפרס ז'בוטינסקי על עבודת התזה שלו: "מפנקסו של שמרן-מהפכני – הגותו המוקדמת של ד"ר אב"א אחימאיר, 1921 - 1928". בשנת 2014 יצא לאור ספרו "ברית הבריונים" (בהוצאת אופיר), רומן היסטורי על יריבותם וידידותם של דוד בן-גוריון וזאב ז'בוטינסקי. בשיחתו המרתקת פירט אורי אפנצלר את מימצאי מחקריו על אחימאיר והצביע על מקומו החשוב של אחימאיר בייסוד ההגות הפוליטית השמרנית היהודית בישראל.

האירוע הראשון בסדרת ההרצאות "חמישי ב'בית אבא'" היה מרגש, שכן נשאו בו דברים שני בניו של ד"ר אב"א אחימאיר, יעקב ויוסי. בעוד אשר יעקב העלה סיפורים אישיים על אביו, יוסי התמקד בסיפור הארכיון והמוזיאון – ביתו של אחימאיר בעשור חייו האחרונים. את הבאים הפתיע בבואו שר האוצר והמשפטים לשעבר עו"ד משה נסים, שסיפר כי בנעוריו שמע הרצאות בירושלים של אחימאיר, ואף כי לא אימץ את כל דעותיו, הוא היה כדבריו "ענק". בין הנוכחים היו: חכ"לית ד"ר ענת ברקו ובעלה ד"ר ראובן ברקו, ד"ר עופר בורד ראש אגף המוזיאונים במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') ד"ר דני אשר ומנוחה רעייתו, עו"ד רן סיטון, ואיש האספנות הדי אור ורעייתו. הסדרה נערכת בשיתוף עם מכון ז'בוטינסקי ומרכז הרצל באוניברסיטת חיפה. ההרצאה הבאה – ביום חמישי 9.6.2022 בשעה 19:00 - ד"ר מוטקה נאור ידבר על "הסבב הראשון של אחימאיר בתקשורת הארץ-ישראלית". הכניסה להרצאות איננה בתשלום אך מותנית בהרשמה מראש, במכון ז'בוטינסקי.

האזכרה לד"ר אב"א אחימאיר, במלאת 60 שנה למותו, התקיימה בצהריים ליד קברו בבית העלמין נחלת יצחק. לצד בני המשפחה, השתתפו באזכרה הפעם חברים ומוקירי זיכרו: איציק שמחון, דוד גרינברג, אריאל כהן, דפנה ועידו נתניהו, גרשון סתיו, שלמה נקדימון, ד"ר יהודה שלם, שמחה פלבר. על המצבה הונחו זרי ברית חיילי האצ"ל ומרכז מורשת מנחם בגין. לא רבים האישים זוכים שיזכרו אותם 60 שנה לאחר מותם – אמר יוסי אחימאיר, שניהל את הטקס.

חמישי ב"בית אבא" - סדרת הרצאות, במלאת 60 שנה למות אב"א אחימאיר, בשיתוף עם מכון ז'בוטינסקי בישראל ומוסד הרצל באוניברסיטת חיפה. כל ההרצאות מתחילת בשעה 19.00 ומתקיימות ב"בית אבא", רח' ניצנים 12, רמת-גן להלן התכנית: חמישי, 2.6 – יוסי אחימאיר, יעקב אחימאיר: על אבא ו"בית אבא" ששי 3.6 – אזכרה לאב"א אחימאיר בנחלת יצחק חמישי 9.6 – ד"ר מרדכי נאור: הסיבוב העיתונאי הראשון של אב"א אחימאיר בתקשורת הארץ-ישראלית חמישי 16.6 – פרופ' אריה נאור: אב"א אחימאיר וציונות הברזל חמישי 23.6 – ד"ר שרה אוסצקי-לזר: "אכן גדול היה האיש" (אחימאיר בעיני חיים לזר) חמישי 30.6 – פרופ' עוזי אלידע: אב"א אחימאיר והעיתונות העברית חמישי 7.7 – שלמה נקדימון: אחימאיר שלי - זיכרונות אישיים חמישי 14.7 – ד"ר אבי שילון: אב"א אחימאיר ומורשתו – הימין המקורי והימין הנוכחי. חמישי 4.8 – פרופ' מעוז עזריהו: הנצחת אחימאיר חמישי 11.8 – זאבה זבידוב: על אבא ומורשתו פרטים על הרשמה בנפרד לכל הרצאה (חובה! – בגלל מספר המקומות המצומצם) יועלו בדף הפייסבוק של "בית אבא" ומכון ז'בוטינסקי.

חוקר התקשורת והתנועה הציונית, פרופ' עוזי אלידע מאוניברסיטת חיפה, פירסם בגיליון החדש של רבעון "האומה", מספר 226, מחקר מקיף על אב"א אחימאיר העיתונאי ודרכו מעיתונות המרכז-שמאל אל עיתונות הימין הרביזיוניסטי. עיתון "הארץ" נדמה בעיניו ל"פריז'ידר", בעוד ש"דאר היום" היה "מדורת הקש". כותב אלידע: "במאבק ששירטט אחימאיר בין העיתון המשכיל של ילידי אירופה, המסחרי והמפלגתי, לעיתון העממי והמסחרי של ילידי האחרון, ניצחו האחרונים."... לדבריו, "אחימאיר תמך בעקרונות העריכה הפופולרית. הוא סבר שהדרמה, הספקטקל והסנסציה הם כלי יעיל לרכישת תשומת הלב של ההמונים, אבל הוא ראה ברטוריקה הפופולרית אמצעי ולא מטרה, כלי לקידום אג'נדה פוליטית ולהפצת ערכים ולהבניית תמונת עולם אידאית, ולא בידוד לשם בידור".

בספרו "הבריחה מגילגיל" מקדיש לוחם האצ"ל אריה מהולל פרק שלם לניסיונו להוציא מקפטן הארי רייס, מפקד מחנה הגולים בקניה, את האמת על רצח ארלוזורוב. ב1933 היה רייס מפקד הבולשת בארץ, והיתה תקווה שבתמורה למידע שיספקו נציגי הגולים למפקד המחנה, על בריחת ששה אסירים, הלה יגלה להם את האמת על הרצח. אלא ש"ההזדמנות הוחמצה", כפי שכותב מהולל, כשדרכיהם נפרדו. מהולל וחבריו יצאו לארץ, רייס יצא לארצו ונפטר ב1977. השבוע הלך מהולל לעולמו והוא בן 101. תנחומינו למשפחה.

ראשי הארכיון הציוני הופתעו בביקורם ב"בית אבא", למראה גודש המסמכים והתיקים. "נשמח לשמור על קשר בעתיד ולפעול ביחד להפצת מורשתו" (של אב"א אחימאיר) – כתב יגאל סתרי, מנהל הארכיון הציוני המרכזי, בספר האורחים. יגאל וכן סימון שליאכטר ואיילת הלל כהן-אורגד, יחד עם דור זביקלסקי, מנהל המחלקה למעורבות חברתית בהסתדרות הציונית, בילו זמן רב בארכיון והתרשמו מחשיבות המקום והעבודה שנעשתה כאן בעשורים האחרונים. "חשוב שזיכרון אביכם ומורשתו יגיעו לידיעת הציבור הרחב ויופצו בקרב המנהיגות הישראלית כיום", כתב עוד סתרי.

תחת כותרת זאת מקדיש החוקר ד"ר מרדכי נאור פרק שלם לאב"א אחימאיר, בספרו החדש: "יום-יום, סיפורם של עשרה יומונים ושל עשרים עיתונאים בולטים בארץ", בהוצאת מוסד ביאליק. וכך הוא כותב בפתח הדברים: "אב"א אחימאיר היה, קרוב לוודאי, הפובליציסט הפורה ביותר בעיתונות הישראלית מאז עלייתו (השניה) לארץ ב1924 ועד יום מותו. הוא כתב אלפי מאמרים בנושאים מנושאים שונים - יהדות, ציונות, חברה, מדיניות פנים וחוץ, ביקורות על ספרים, תרבות ועיון".

בימים אלה נכלל אתר האינטרנט של "בית אבא" באתר הנוסטלגיה והאספנות שמנהל פרופ' עוז אלמוג. חפשו אותנו בקטיגוריית מוזיאונים וגלריות: Israeliana.org

מה פשר החולצה החומה שהיתה לחניכי תנועת בית"ר? יריביה המרים פירשו זאת כהזדהות עם חולצות חומות ממקומות אחרים, וד"ל. ואכן, הצבע שונה לסגול. אב"א אחימאיר ערער על כך בברכתו לתנועת בית"ר ב1957: "אני תקווה, שבית"ר תחזור לחולצתה המסורתית, אותה החולצה שהיתה על גופו של ראש בית"ר בכינוסי בית"ר. בחולצה הזאת שמע אברהם סטבסקי הי"ד את פסק הדין של מוות. בחולצה זו עלה שלמה בן יוסף הי"ד לגרדום. צבע חולצה זו הוא צבע אדמת השרון, המגדלת פירות ההדר... נהיה הדרים, כפירות הללו..." בוגרי בית"ר שמעו זאת השבוע, בברכתו של יוסי אחימאיר למפגשם המרגש, שהתקיים בנורדיה שבשרון, כאשר קרא את דברי אביו מתוך הספר: אחימאיר ובית"ר.

אורח נכבד התארח ב"בית אבא": ח"כ אבי דיכטר, לשעבר ראש השב"כ והשר לביטחון פנים. הוא שמע מפי יוסי אחימאיר על אביו כאבי המרי בבריטים ועל פועלו הפובליציסטי והמחקרי, והתפעל מהחומר הארכיוני הרב המרוכז במקום. בספר האורחים כתב אבי דיכטר: " תודה על סיור מרתק בשבילי ההיסטוריה של מדינת ישראל, לפני ואחרי הקמתה דרך המשקפיים של אבא אחימאיר, שרק מההסברים על שמו (אב"א אחי מאיר) ניתן להתרשם מעומק השורשים שלך. ישר כוח על הרצינות והמקצועיות שבבניית המוזיאון המדהים הזה. איני זוכר מתי בחדר אחד קטן אצורים כל כך הרבה דברים, בעלי משמעות היסטורית אדירה".

שיגרנו איחולי החלמה מהירה לגיבור ישראל תא"ל (מיל') אביגדור קהלני, שנאלץ להתמודד בימים האחרונים עם חיידק אלים שפלש לגופו. רק שבועות מספר קודם לכן, בחודש מאי, קהלני התארח ב"בית אבא", נפעם והתרגש, וכך כתב בספר האורחים: "אני חש בכל גופי את משק ההיסטוריה במוזיאון שהקמתם לזכר אבא שלכם... אתם משפחה שורשית אשר הטבעתם את חותמכם על מדינת ישראל, ואני שמח ונרגש שנתתם בידי את הזכות ללמוד ולדעת על תקופה שקיימת רק בספרי ההיסטוריה... אני מקווה ומתפלל שתדעו להעביר את הנכסים לדור ההמשך, והם יידעו לשמור זאת כמוכם".

בימים אלה מציין מושב העובדים הראשון בארץ, נהלל, מאה שנה להיווסדו. שש שנים לאחר ההתחלה, בשנת 1927, התגורר אב"א אחימאיר בנהלל, במשך כשנה, לימד שם את תלמידי המושב, כשליח ועדת התרבות של ההסתדרות. משם הוא מתכתב עם "פטרונו" דאז, ברל כצנלסון – השניים הכירו זה את זה בעיר הולדתם, בובורויסק – הנמצא כמובן בעיר ה"גדולה", תל-אביב. עם תלמידיו של אחימאיר בנהלל נימנים משה דיין וכן בנימין גורביץ-גור, לימים מראשוני ההולכים אחרי אחימאיר ל"ברית הבריונים". בנהלל החלה ראשית התפכחותו של אחימאיר מהרעיונות הסוציאליסטיים, ובתוך שנה הוא מצטרף לתנועת ז'בוטינסקי בכנס בנחלת יהודה, למגינת לבם של ברל ושאר ראשי "הפועל הצעיר" שראו בו עד אז מעין כוכב עולה בשמי תנועת הפועלים בארץ.

74 שנה לאחר שנפטר, "נתגלה" בימים אלה קברו של יהושע הייסינוביץ (או גייסינוביץ) ז"ל, הדוד יהושע, שהלך לעולמו בי"ד אלול תש"ז. לראשונה ניצבה ליד הקבר נכדתו, אולגה צדיקוב-גייסינוביץ, שעלתה ארצה לפני ארבעים שנה, לאחר שאיתרה את הקבר בעזרתו האדיבה של מנהל בית העלמין נחלת יצחק. דמעות נזלו מעיניה של אולגה הנרגשת, בעומדה מול מצבת הסבא, המשומרת היטב. לא הרחק משם טמון גם אחיינו - אב"א אחימאיר (גייסינוביץ). יהושע הייסינוביץ, יליד בוברויסק, עלה ארצה כעשרים שנה קודם למותו בתל-אביב, ללא משפחתו, והיה בקשר הדוק עם אב"א אחימאיר. כאשר נפטר, פירסם אחימאיר ידיעה על מותו ב"המשקיף". בנו של יהושע ואביה של אולגה, אבא גייסינוביץ (השני), היה מדען נודע במוסקבה ושם נפטר ב1989.

"את עשרת הצעדים הללו הייתי עושה יום יום מהבית לבית הספר היסודי או לצופים, אבל אחרי עשרה צעדים המשכתי, מעולם לא התעכבתי בפתחו של הבית שרק צריף או יותר מאוחר, משטח דשא ציבורי לא גדול, הפריד בין הבית שלי לשלהם". כך פותחת מדריכת הטיולים מיכל ששון-ביבי את הפוסט שלה על הביקור ב"בית אבא". והיא מספרת: שיכון ותיקים רמת גן. המקום בו גדלתי. שיכון שצמח ביוזמתו של אברהם קריניצי ובעידודו, רכשו בו חלקות לבניית בתים עיתונאים, אמנים, סופרים, פוליטקאים אנשי האצ״ל ולח״י. גם ההורים שלי הגיעו לכאן, לא ברור לי איך בדיוק, שכן הם היו ועודם אנשי אחדות העבודה ולא סתם אנשי …אבא היה איש מפלגה וחבר כנסת שנים רבות ואני ינקתי מתורתו. אב"א אחימאיר, שם הרחוב שהגיתי כל כך הרבה פעמים כמקום מגוריי, היה בבגרותי לדמות אותה ׳פגשתי׳ מידי פעם בסיוריי בתל אביב, אבל מוזר, אף פעם לא העמקתי להכיר את סיפורו של האיש קצת יותר. נפלאות דרכי הפייסבוק שדווקא כאן נפגשנו "הילדים של" : יוסי אחימאיר ואנוכי, ויוסי הזמין אותי לצעוד שוב את עשרת הצעדים אך הפעם להיכנס לביתם, הבית שמנציח את סיפורו של אביו. כעבור שעה וחצי בחדר העבודה של אביו שנשמר ממש כפי שהיה, בין העיתונים, אני מתעכבת ליד תעודה ממוסגרת: ׳מדינת ישראל׳, ׳קרן תל חי׳. מדינת ישראל? אני תוהה , 10 שנים קודם? ומגלה לצידה קופה שמעולם לא ראיתי כזו: קופת תל חי. המזוודה כאן מתחת, מספר יוסי רגע לפני שאנחנו נפרדים, היא המזוודה שאיתה עלתה אמי לארץ ואני מתרגשת: כמה נשמה יש בחפצים הללו, חושבת על האנשים שארזו חיים שלמים במזוודה ובאו לכאן להגשים חלום , האם גם בתוך המזוודה יש ימין ושמאל אני תוהה?!

ההיסטוריון ואיש משרד החוץ לשעבר, ד"ר משה יגר, שיגר אל "בית אבא" מכתב מרגש בעקבות קריאתו את הספר "המשפט" מאת ד"ר אב"א אחימאיר. וכך כתב בין השאר: "למרות שכתב את זיכרונותיו הקשים שלו, עשה זאת מתוך ריחוק אלגנטי ואציל, בעברית מעולה לעילא ולעילא, משל היה זה עניין ספרותי גרידא. אין לטעות. ברור שאיננו 'אובייקטיבי', ואיננו יכול להיות כזה, אך אין הוא מגדף, או מקלל את אלה שהביאו עליו צרה זו. הוא כותב עליהם בקור-רוח אלגנטי, אפילו, כך נדמה לי, בקורטוב של רחמים. ספר זה, נוסף לתכונות אחרות שיש בו, הוא פשוט ספרות מעולה מן המעלה הראשונה. "אב'א אחימאיר היה סופר גדול ובעל אישיות מיוחדת במינה. אין רבים כמוהו. דוקא בימים אלה, שגברה בהם מאוד רוח השנאה הפוליטית המנשבת בתוכנו, מן הראוי ללמוד ממנו דוגמא".

בחוג המשפחה המורחבת נחוג יום הולדתה ה-80 של אורה אחימאיר – סופרת בישראל, מחברת הרומנים "כלה" ו"אררטים", והרומן השלישי בדרך... אורה הדעתנית היתה מנהלת מכון ירושלים לחקר ישראל, חברת הוועדה למעמד האשה במשרד ראש הממשלה, יקירת ירושלים שמתגוררת היום עם בעלה יעקב ב...תל-אביב. שני ילדיהם וששת נכדיהם, כמו אחיה שמוליק ואחותה דסי, השתתפו באירוע המשמח וכולם איחלו לה עוד שנים רבות בבריאות וביצירה. בארכיון "בית אבא" יש תיק עבה על שמה, ובו בעיקר כתבות, ראיונות וביקורות על ספריה.

השר לשיתוף אזורי, ח"כ אופיר אקוניס, ביקר הבוקר ב"בית אבא" ונפעם למראה מפעל ההנצחה לאב"א אחימאיר. הוא דיפדף בכרכי העיתונים הישנים, כמו "חזית העם" ו"דאר היום", וצילם כותרות מתוכם, כשהוא מעיר, שלא הרבה השתנה מאז ביחסי שמאל וימין... עם מארחיו, יעקב ויוסי אחימאיר, הוא שוחח על הנצחת אחימאיר, על תיפעול הבית, על התקשורת אז והיום, וכתב בספר האורחים: "בהתרגשות וביראת כבוד נחשפתי לפועלכם המבורך לשמור מורשת אב"א (תרתי משמע). אב"א היה מדמויות המופת הרוחניים של תנועת ז'בוטינסקי. רעיונותיהם זוכים פעם אחר פעם לאמון העם ותפיסותיהם קנו אחיזה בציבורים רבים ונלהבים". בצאתו הוענקה לשר אקוניס החוברת שהוציאה בזמנו עירית תל-אביב בעת קריאת הרחובות ברמת אביב ג', יולי 1976, על שם אב"א אחימאיר ו12 עולי הגרדום.

ביום רביעי הגיעו לביקור ב"בית אבא" שלושה קיבוצניקים ממגל שבשרון, פסח כהן, יורם דגן ואיציק שלומי, ושמעו בקשב רב, כפי שכתב פסח, "את הגירסה 'מן הצד השני'/ נהנינו מן הסיפור ומן האווירה". חברו יורם כתב בספר האורחים: "המחשת לנו את משק כנפי ההיסטוריה של תחילת המאה העשרים והכנסת את ההיסטוריה של אביך בצורה מאוד מעניינת, וכמובן ניפצת את כל מה שידעתי באופן אישי"... והשלישי בחבורה, איציק, סיכם במלים אלה: "באנו, שמענו, השכלנו, וכמובן נהנינו. מפעל מעורר התפעלות, מקסים".

אתר האינטרנט "בית אבא" מתחדש עם ספר חדש. ספרו הראשון של אב"א אחימאיר "רפורטאז'ה של בחור 'ישיבה'", יומן בית הסוהר, שיצא לאור בשנת 1946 זמין עתה כולו לקריאה באתר beitaba.com>כתבים>משלו. אנו כבר יכולים לבשר כי היומן המלא, נמצא בימים אלה בהפקה לקראת צאתו לאור במלואו. תודה רבה ליניב מגל, שסרק את ה"רפורטאזה".

"ימי אלדבי" – הוא ספר שהוציאה בימים אלה משפחתו של התעשיין מאיר אלדבי ז"ל, שנפטר ב1984, בן 86. בספר הזיכרונות מסופר על פעילותו בתנועה הרוויזיוניסטית אליה הצטרף ב-1932: "באחד הימים נתקלתי במאמר של אבא אחימאיר, מאמר מדיני בנוי בהגיון ובתבונה, בקומה זקופה. משהו ניצת בי. הצצתי ונפגעתי. מאותו יום חיפשתי את המילה הכתובה על ידו. אחרי לבטים קשים ושיקולים יסודיים, החלטתי – מקומי במחנה הרוויזיוניסטי".

ד"ר ראובן הכט (1993-1909) היה יזם וכלכלן, מבכירי תנועת ז'בוטינסקי, יועצו של בגין. תכניתו של יצחק נוי "שבת עולמית" בשבת הוקדשה לזכרו, פועלו בעליה ב' והקמת ממגורות "דגון" בחיפה. ב"בית אבא" מצוי תיק מסמכים של הכט, גדוש מכתבים וכרטיסי ברכה מעוצבים להפליא, שנשלחו אל אב"א אחימאיר בחגים. אחד המכתבים נשלח ב-1960 לאחר ביקור אחימאיר אחימאיר ב"דגון" בחיפה: "אני מקווה שביקור זה איפשר לך לעמוד על תרומתנו לקידום משק המדינה ולפיתוחו... שמחתי במיוחד על ההזדמנות לדון עימך בבעיות העומדות במרכז התעניינותנו". במכתב אחר, מ-1971, כתב ד"ר הכט על ידידו אחימאיר: "זוכר אני היטב כי אדם גאון זה השפיע עלי רבות במחשבותיו הצלולות ורבות ההגיון, ובדעותיו הצודקות והבלתי ניתנות לפשרה".

ח"כ ניר ברקת, לשעבר ראש עיריית ירושלים, ביקר ביום חמישי שעבר ב"בית אבא" והתפעל ממראה עיניו. ברקת גילה התעניינות רבה בביוגרפיה של אחימאיר, בספריו, בספרייתו, וסיפר על תוכניותיו הפוליטיות, כמו גם על התוכנית החדשה שיזם לפיתוח כלכלי והתיישבותי של יהודה ושומרון ובקעת הירדן. בספר האורחים הוא כתב: "כמי שעוסק בתיכנון אסטרטגי כיצד מדינת ישראל צריכה להיראות בעוד 30 שנה והלאה, להגיע לכאן ולראות וללמוד על פועלו של אב"א אחימאיר - מייצר אצלי השראה ומודל לחיקוי... אני מאחל לכל עם ישראל שנלמד ונקדם את עתיד עמנו באותה תפוקה והצלחה כמו אבא ושותפיו מאז ועד היום".

במסגרת סדרת ההרצאות בזום על אסירות ואסירים בתקופת המנדט, שעורכים מכון ז'בוטינסקי ומרכז בגין, נשא יוסי אחימאיר, יו"ר מכון ז'בוטינסקי, הרצאה על אביו - בחור ה"ישיבה". הנה הקישור: https://www.inn.co.il/news/468189

שמחים לבשר כי ספרו של אב"א אחימאיר - "המשפט" הועלה בשלמותו כאן באתר. היכנסו ללשונית: כתבים>כתבים משלו>המשפט. זוהי כמובן עדותו האישית של קרבן עלילת הדם מ1933, וסיפורו של הנאשם הראשון, אברהם (אברשה) סטבסקי ז"ל. תודה למר יניב מגל, שסרק את כל דפי הספר.

בכתב העת של מכון ון ליר בירושלים, "הזמן הזה", מפרסם ד"ר אבי שילון מסה מרתקת על ד"ר אב"א אחימאיר, תחת הכותרת: "תוגת הפשיסטן". המאמר נכתב בעקבות הביוגרפיה של אחימאיר, שפירסם באנגלית ד"ר פיטר ברגמין וראתה אור אשתקד בלונדון. ד"ר שילון מנתח בעקבות ד"ר ברגמין את תפקידו של אחימאיר, אבי הציונות המהפכנית, בהקמת מחתרת "ברית הבריונים" לגירוש הכובש הזר הבריטי מארץ-ישראל ואת השפעתו על האצ"ל ולח"י. להלן הקישור לקריאת כל המאמר: https://hazmanhazeh.org.il/ahimeir

בתחילת החודש מלאו 81 שנה לפטירתו של יוסף כצנלסון והוא רק בן 43. מי היה יוסף כצנלסון? במעט שנות חייו הספיק להיות "שר העפלה" של העלייה הרביזיוניסטית ערב מלחמת העולם השניה, ולפני כן – מפקד קן בית"ר בירושלים, ממקימי "ברית הבריונים" והאצ"ל. הוא היה יליד העיר בוברויסק, חברו הטוב ביותר של אב"א אחימאיר, שכינה אותו: "הנסיך השחור", יחד למדו ב1922 בווינה, ויחד הפיחו ראשונים את אש המרי נגד השלטון הזר הבריטי. ב-1957 העלתה רעייתו של יוסף, זלטה, את עצמותיו מוורשה לקבורה בירושלים, ב1974 יצא לאור הספר "מותו של יוסף כצנלסון" מאת אב"א אחימאיר, וב1983 יצא הקובץ "הנסיך השחור" שערך יוסף אחימאיר, שנקרא על שמו.

השר ונשיא הבונדס לשעבר, יהושע מצא ז"ל, שהלך לעולמו לפני ימים ספורים, הותיר אחריו ספר זיכרונות מרתק תחת הכותרת "שני אקדחים" – פרקים מחוויות פוליטיות. יהושע היה בנערותו חבר לח"י, ומאז קום המדינה חבר תנועת החרות והליכוד. זיכרונותיו משנות החמישים, כוללים את סיפור הוועידה הרביעית של "חרות" מפברואר 1957, ובמיוחד העימות המילולי בין אב"א אחימאיר למנחם בגין, שעמד במרכזה. אחימאיר סבר כי חילופי שלטון לא יעברו בשלום, והכעיס את יו"ר התנועה. לדברי יהושע מצא אין לומר שאב"א אחימאיר טעה. "הימים של 1957 היו ימים אחרים מהימים של שנת 1977 בהם רבין העביר לבגין את השלטון. היו אלה עדיין ימים בהם שנאת מפא"י וההסתדרות היתה במלוא עוצמתה. ימים בהם נרדפנו. בדיוק משום כך אני יכול להבין את ראש תנועתי, מנחם בגין, שניסה בכל כוחות הרטורי בפסיכולוגיית המונים לדחוק ולהרחיק כל הירהור מפני סכנה שכזו." אכן עדות מרתקת מימים רחוקים על ויכוח עקרוני ונוקב, בין שני הגדולים, בעיניו של צעיר התנועה, שהלך לעולמו כבן 89. תנחומי "בית אבא" למשפחה.

ברית חיילי האצ"ל ערכה אירוע בזום על אב"א אחימאיר, בהשתתפות שלמה גולדהור, יו"ר הברית, ויוסי אחימאיר. בהרצאתו הדגיש יוסי כי בעוד שמנחם בגין פתח במרד נגד השלטון הזר הבריטי ב1944, אביו החל את המרי נגד שלטון המנדט ב1930, וכונה: אבי התגר בישראל. https://www.facebook.com/Etzel.IZL/videos/1813779695440137

ח"כ לשעבר במפלגת העבודה, הסופר והחוקר מיכאל בר-זהר, ערך ביקור ב"בית אבא", והעלה זיכרונות משיחותיו עם דוד בן-גוריון, שמעון פרס ויצחק רבין. בר-זהר, הביוגרף של בן-גוריון, התעניין במיוחד בתיק בן-גוריון שבארכיון. הוא הופתע לשמוע את סיפור מכתבו של ראש הממשלה הראשון אל יוסי אחימאיר, שצונזר בזמנו, במחיקות גסות, על-ידי מזכירם של שרי הביטחון, חיים ישראלי ז"ל. במכתבו מ1972 שולל בן-גוריון את חלקו כביכול של אב"א אחימאיר ברצח ארלוזורוב, אך חוזר ומעליל על אברהם סטבסקי ז"ל. את השם של סטבסקי מחק חיים ישראלי, בטענה שקיבל את הסכמתו של בן גוריון לכך. כל הפרשה פורסמה בזמנו על-ידי יוסי אחימאיר ברבעון "האומה". בספר האורחים כתב בר-זהר: "התרשמתי עמוקות ונפעמתי מהאוצר ב'בית אבא' ושמאיר את אביך ז"ל כאיש ספר, כאינטלקטואל פורץ גבולות, שפות ותרבויות – וגם ציוני נלהב ומושבע".

הערב יוקרן בערוץ 11 סרט על משפחת שוקן, החל באבי השושלת, שלמה זלמן שוקן. בספר "עין הקורא, סופרים וספרים, עיתונאים ועיתונאים", מקדיש אב"א אחימאיר מאמר לזלמן שוקן, שברובו מטפל בגבירים היהודיים בזמנו, שהשקיעו בחו"ל ונמנעו מלהשקיע בארץ-ישראל: "שמו הלך לפניו בשנים שבין שתי המלחמות. גביר זה מגלות אשכנז לא הלך בדרכי חבריו לעושר מגלות מפוארת זו... שוקן נשאר נאמן לצור מחצבתו. "בראשונה עשה גדולות במו"לות של חכמת ישראל בגרמנית ובעברית. 'הוצאת שוקן' נהייתה לשם דבר. שוקן דאג וכמה סופרי ישראל שוחררו מדאגת פת-לחם. שוקן אסף כתבי יד של גדולי האומה, הקים מכון למחקר השירה העברית. "ועם כל זה, נמנע מלהתיישב בארץ, להקדיש לה מאונו וממרצו. עסקים באשכנז ואחר כך באמריקה. מה שנוגע לארץ-ישראל, הרי דברים שברוח. אמנם צאצאיו הם עימנו, אבל מדוע הוא התיישב באמריקה? האמנם לא האמין איש-המעשה בעתידה של הארץ, בעתידה הכלכלי? ואולי לא היה בטוח בעתידנו במובן הבלתי אמצעי... "שוקן מת בארץ נכריה ורק גופו הוטמן בהר המנוחות. אבל לנו אין מנוחה, לכשאנו מהרהרים במרץ היהודי שמתבזבז על זרים ועל הנשמה היהודית שלא מצאה את תיקונה"...

אניטה מילר-כהן הייתה עובדת סוציאלית, עיתונאית ופוליטיקאית. יזמה פעילויות עזרה והצלה רבים ליהודים ולא יהודים במהלך מלחמות העולם ולאחריהם, הקימה את "שרות נשים סוציאלי" והייתה ממקימות ומנהלות "הלשכה לעזרה סוציאלית" ו"הסתדרות נשי מזרחי ,"הייתה נשיאת התאחדות עולי אוסטריה. ב-1950 הצטרפה לתנועת החירות. בימים אלה רכש "בית אבא" מכתב מרגש, בכתב ידו של אב"א אחימאיר, שנשלח אליה ב-1960 מהבית ברח' ניצנים 12 ברמת-גן, לרגל מלאות לה 70 שנה. במכתב מעלה אחימאיר "רק זיכרון אחד: אני סטודנט בווינה. רעב, קופא בקור, הן ברחתי מרוסיה ומחוסר כל כישרונות להסתגר לחיים. ובווינה התקיימה ועידת ציוני אוסטריה, וגברת אחת מראשי המדברים ומראשי העושים. ומאז לא חלמתי, שכעבור עשרות שנים אפגש עם הגברת הזו במסלול חיים ציבורי אחד. ככה זה"... אניטה כהן-מילר נפטרה בגיל 72, ביוני 1962, שלושה שבועות לאחר שידידה הדגול אב"א, הלך אף הוא לעולמו, רק בן 65.

היום, 10 בנובמבר, לפני 90 שנה נולדה בתו הבכורה של אב"א אחימאיר, וייקרא שמה בישראל: זאבה. באותה שנה, 1930, מלאו 50 לזאב ז'בוטינסקי. זאבה נושאת את שמו של המנהיג הציוני. זאבה אינה שוקטת על שמריה, ממשיכה בגילה המופלג ללמד ולערוך ספרים. שני כרכים עבי כרס הוציאה בעשור האחרון: "אנשי התלם הארוך" ו"על שפת ים כנרת". שני הספרים בעריכתה עוסקים באנשי עמק הירדן, שם בקבוצת דגניה ב' גדלה זאבה, כחברתה הקרובה של נעמי שמר ז"ל. הוריה המאמצים היו ותיקי הקבוצה, בלומה (אחות אב"א) ואליעזר ורדימון ז"ל. מאחלים לזאבה אחימאיר-זבידוב בריאות איתנה, יצירה ורוגע, עד 120!

"בית אבא" ומשפחת אחימאיר משתתפים באבלם הכבד של אביבה בן חורין וילדיה: כנרת, איריס, שומרון וירדן, על הסתלקותו הפתאומית של אבי המשפחה האדריכל מוטי בן חורין ז"ל. הוא נפטר בביתו בסביון, והוא בדיוק בן 90, כאשר על שולחן עבודתו במשרד מונחים שרטוטים בלתי גמורים של בית פרטי שתיכנן למשפחה בשומרון. מוטי היה בנו של המהנדס משה בן חורין (גינזבורג) ז"ל, מידידיו הקרובים ביותר של אב"א אחימאיר. לאחר פטירת האב יזם מוטי ספר זיכרון על אביו שאותו ערך יוסף אחימאיר ויצא ב1975. מוטי היה דמות צבעונית, איש לאומי ויוצר בעל מעוף, שאהב את החיים ותיכנן כמה מהמבנים המפורסמים ביותר בעיקר בתל-אביב, ובראשם – מצודת זאב.

נורמן לברכט, בספרו החדש שיצא עכשיו בעברית "גאונות וחרדה – כיצד שינו היהודים את העולם 1947-1847" (הוצאת דביר), מקדיש פרק שלם בספרו לארבעה מעשי רצח מפורסמים בשנות השלושים ובראשם רצח ארלוזורוב. הגירסה שלו, והוא מקדיש לה כמה עמודים, היא שגבלס והנאצים הם הרוצחים. בין היתר הוא מקבע זאת על בסיס העובדה שלגבלס לא היתה בעייה לרצוח באותה תקופה עוד אישים, וביניהם הפילוסוף תיאודור לסינג. "אם גבלס יכול להורות על חיסולו של לסינג, למה לא יוכל להורות על חיסול ארלזורוב?" שואל לברכט, שכותב עוד: "אב"א אחימאיר, המשוחרר ב1935, נעשה למורה של בן-ציון נתניהו, מי שעתיד להיות ראש ממשלת ישראל... מותו של ארלוזורוב ממשיך לרדוף את הפוליטיקה הישראלית עד היום".

ברכות לאורה ויעקב אחימאיר, אשר בגילם המתקדם ולאחר עשרות שנות חיים, עבודה ומגורים בירושלים, ירדו לתל-אביב כדי להתגורר בשכונת רמת-אביב, בסמוך למשפחת בנם וכלתם אסתי ואבישי אחימאיר, וכמובן - הנכדים.

"מיליונים עברו את מחנות הכפייה הסובייטים, בודדים כתבו על מה שעברו שם, ספרו של יוליוס מרגולין הוא הטוב שבהם". כך כותב פרופ' טימותי סניידר, ההיסטוריון האמריקני הנודע לתולדות מזרח אירופה, בהקדמה מפרי עטו לספרו של ד"ר יוליוס (יהודה) מרגולין – "מסע לארץ האסירים" (זה השם בעברית), זיכרונות אישיים משנות מאסרו בכפיה, ברעב ובעבודות פרך, בסיביר בשנים 1945-1940. הספר ברוסית, שנכתב ביד אומן של סופר מעולה, ממש בשנות חירותו הראשונות בארץ של ד"ר מרגולין, נאסר לפירסום ורק קטעים ממנו פורסמו בשפת המקור בניו-יורק. בעברית לא נמצא לו מו"ל, שכן המחבר היה מזוהה עם ז'בוטינסקי ותנועת החירות, והמאבק לשיחרור יהודי בריה"מ. רק ב2013 הספר יצא בעברית, בהוצאת "כרמל", לא לפני שראה אור קודם לכן בצרפתית. כתב היד נשתמר בארכיון הציוני המרכזי ועותק ממנו נמצא גם בארכיון "בית אבא". והנה בימים אלה יצא לאור באנגלית, במלואו, בהוצאת אוקספורד היוקרתית, עם המבוא החשוב של ההיסטוריון האמריקני רב המוניטין, וכל זאת בזכות מר מישה שאולי, מעריצו של מרגולין, שמקדיש את מירב זמנו להפצת מורשתו. תמונתו של ד"ר מרגולין נלקחה מארכיון "בית אבא", ולא במקרה. מרגולין ואחימאיר היו ידידי נפש, חלקו ביניהן אותן השקפות של המאבק לחירות האדם ונגד המשטר הקומוניסטי באשר הוא. אחימאיר נפטר ב1962 וחברו פירסם עליו שורה של מאמרי הערכה. כאשר מרגולין נפטר ב1971, היה זה בנו של אחימאיר, יוסי, שפירסם עליו מאמר הספד ב"מעריב".

ד"ר עזריה בייטנר, בן קבוצת דגניה ב' שחזר בתשובה והשתקע ביישוב הדתי הושעייה, פירסם בימים אלה את ספר זיכרונותיו תחת הכותרת "חמה עמוקה מן הצל" (בהוצאת "כרמל"). בין היתר הוא מספר על זוג ותיקי הקבוצה, הוורדימונים, שאימצו ב1930 את בתו של אב"א אחימאיר, זאבה. "והלא בשם ז'בוטינסקי נקראה" – כותב הוא בסגנונו המיוחד – "ומקומו לא יכירנו במקומנו. אלא כפפו חברינו תורתם מפני רחמיהם, והתירו את הדבר... חלתה האם והתבריין האב, ואותה תינוקת בת אחיה של בלומה (ורדימון) היתה, ושלחה דודתה לקחתה לה לבת. "עשה עצמו אבא כאבא סיקרא, ראש לבריוני ירושלים, לשחרר את ישראל מעול השלטון הזר ולייסד מדינה לישראל. ביקשו קלגסי אנגליה את ראשו, וראשי היישוב את זנבו. נטלטל בין בית המשפט לבית הכלא, ולא מצא מנוח לנפשו. "ימים שהתהלך חופשי, ביקש לראות את בתו. אמרה לו אחותו: בוא בצנעה אצלי, עמדו חברינו וסגרו את שערי הקבוצה בפניו.... נטלה אחותו את הילדה והלכה אצלו בצנעה לטבריה. טבריה עיר קטנה והכל מכירים את הכל בה, ויפה לה הזהירות. ככפיר יושב מסתרים חבק האב את זאבתו, והיא במסתרים תבכה נפשה".

ג' אלול - 85 שנה לפטירת הרב הראשי לארץ ישראל, אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. הרב שנפטר זמן קצר לאחר שהתייצב לימין האמת והצדק, בפרשת עלילת רצח ארלוזורוב, וזכה לקיתונות בוז ממחנה המעלילים. לבו נשבר. הרב שבזכות קריאתו הפסיק ד"ר אב"א אחימאיר את שביתת הרעב שלו בת ארבעה ימים, בין זיכויו מהחשד לרצח הנורא, לבין האשמתו בפעולות מרי נגד השלטון הזר הבריטי. יהיו זכרו של הרב הצדיק ומורשתו נצורים לעדי עד, מקור השראה לרדיפת האמת, הצדק והאחדות.

הבוקר השתתף יעקב אחימאיר בתכניתו של יצחק נוי תחת הכותרת "איבת אחים", על שנאת האחים בתוכנו, והשמיע דברים נוקבים על עלילת רצח ארלוזורוב ב1933: "העלילה נמשכה גם לאחר שכל הערכאות זיכו את השלושה, אבל היא מבעבעת מאז הרצח וקשורה לשנאה. היא לובתה במחנה מפא"י, ואבי אמר שהיא שפלה יותר מעלילת בייליס, כי יהודים העלילו על יהודים... אני מתקשה לפייס, הצד השני צריך להתפייס!" הוא קרא מכתב ששלחה אליו הנכדה של ארלוזורוב, מיכל, ב-1982, עם צאת ספרו של שבתי טבת "רצח ארלוזורוב": "חשה הזדהות כלפיך... מי יזכור את האישים האלה?... מזדהה, כואבת, למרות שאנו משני צידי המיתרס... איש לא יידע על ארלוזורוב פרט לכך שנרצח"...

ב-4 באוגוסט 1940 מת במדינת ניו-יורק זאב ז'בוטינסקי. 11 ימים לאחר מכן, ב-15.8.1940 נולד ברבאט, בירת מרוקו, בן בכור ליצחק ריוח, איש בית"ר. עוד קודם שיצא הבן לאוויר העולם החליט האב, כי שמו של היילוד יהיה – זאב, על שם המנהיג הציוני, ששימעו ודבר מותו הגיעו עד לצפון אפריקה. 80 שנה עברו מאז, והבן - שעלה לישראל עם משפחתו בשנת הקמת המדינה והוא כבן 8 - הוא אחד מן השחקנים הנודעים ביותר בישראל. זאב רווח שמו! לפני שנה וחצי, ב- 8 בפברואר 2019, הוא בא אל "בית אבא" ברמת גן, לפגישה עם יוסי אחימאיר – שניהם יקירי רמת-גן, לשנת 2015. מה חיפש השחקן והבדרן ב"בית אבא"? ובכן, זאב רווח אמר כי בכוונתו להפיק סרט הקשור בבית"ר מרוקו ובפעילות אביו, ביקש חומר רקע על ז'בוטינסקי ותנועתו. מרגע שנכנס לבית לא פגה התרגשותו. "החזרת אותי שנים אחורה, לתקופה של תחילת חרות. התרגשתי כמו ילד" - כתב בספר האורחים. מאז קרו שני דברים: זאב רווח עבר אירוע מוחי, שממנו החלים לחלוטין, ובימים אלה חגג כמובן את יום הולדתו ה-80. אנחנו ב"בית אבא" שולחים לו איחולי מזל טוב, בריאות איתנה, צחוקים ושמחת חיים, עד 120!

נשיא אוניברסיטת חיפה פרופ' רון רובין ערך בצהריים ביקור ממושך במוזיאון "בית אבא" ברמת-גן, ושמע על מפעל ההנצחה לזכרו של ד"ר אב"א אחימאיר. את עינו צדה תעודת הסטודנט של א. גייסינוביץ' (שמו הקודם של אחימאיר) מלימודיו לתואר דוקטור באוניברסיטת וינה ב1922. פרופ' רובין התעניין במיוחד בתיקו של ד"ר ראובן הכט ז"ל בארכיון, שבו מצויים מכתבים, ברכות וצילומים של ד"ר הכט, שהיה התורם גדול לאוניברסיטת חיפה ולהקמת מוזיאון הכט באוניברסיטה, וידיד גדול של אחימאיר. פרופ' רובין סיפר על תקופת שהותו באבו-דאבי, במשך שמונה שנים, בעת שפתח שם בזמנו שלוחה של אוניברסיטת ניו-יורק... אל פרופ רובין נילוותה הממונה על קשרי הציבור של אוניברסיטת חיפה, הילה אלרואי. היא התעניינה במיוחד בתיק מיסמכים אחר – התיק של הסבא-רבא שלה, יוסף כרוסט ז"ל...

חשבון בנק לתרומות להפקת סרט-דוקו ד"ר אב"א אחימאיר: בשעה טובה, אנו מבקשים לבשר על פתיחת חשבון בנק בו יופקדו כספי התורמים למיזם המיוחד והחשוב שלנו. כספי התרומות בחשבון זה ישמשו אך ורק להפקת המיזם שהוא משותף ל"בית אבא" ולעמותת "שלטון בית"ר", עמותה רשומה מס' 580009595. לעמותה אישור מוסד ציבורי לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. לפיכך, התרומה למיזם מקנה זיכוי ממס שהתורם חייב בו לפי האמור בסעיף זה. שם החשבון: שלטון בית"ר שם הבנק: בנק הפועלים מס' הסניף: 782 מס' חשבון: 173324 לתרומות מחו"ל: שם החשבון באנגלית: BETAR פרטי חשבון: 12-782-173324 מספר זהב (IBAN) לחשבון 700127820000000173324IL קוד ה- SWIFT של בנק הפועלים : POALILIT תרומות יתקבלו בברכה! בהצלחה לכולנו, נריה מאיר וגרשון סתיו

לכל המעוניינים, הנה הכתובת של הקלטת התכנית "שבת עולמית" ברדיו, רשת ב', על ד"ר אב"א אחימאיר, ששודרה ב25 בנובמבר 2017, במלאת 120 שנה להולדתו. http://www.magnetradio.com/documentary/aba_achimeir.mp3

ועד ציבורי להפקת סרט תיעודי על ד"ר אב"א אחימאיר הוקם בימים אלה. חברי הוועד לפי סדר האלף-בית, הם: מיכאל אדרי, יורם ארידור, שרה אוסצקי-לזר, גבריאלה ברזין, יצחק (בוז'י) הרצוג, זאב ז'בוטינסקי, יעקב חגואל, עוזי לנדאו, נריה מאיר, הרצל מקוב, אריה נאור, ראובן נעמת, שלמה נקדימון, עידו נתניהו, אהרון סגיר, גרשון סתיו דוד פרנקל, גלילה רון פדר, יוסף תמיר. הסרט יופק במשותף על-ידי ההנהגה העולמית של בית"ר ובית אבא, ומלאכת ההפקה הופקדה בידי המפיק יגאל לרנר.

מלאו מאה שנה לנפילתו של מאיר, האח האהוב, בקרב בין הצבא האדום לבין הפולנים ליד העיר לידא, במערב בלארוס. מאיר שלחם בשורות הקומוניסטים, נפל בערב פסח תרע"ט והובא למנוחות במינסק. קברו לא נמצא. לזכרו שינה אבא-שאול את שם משפחתו מגייסינוביץ לאחימאיר, כך הנציחו לעד. יהי זכרו של מאיר, כמו זכר כל בני משפחת גייסינוביץ - ברוך.

היום מקבל צה"ל תגבורת בדמותה של שירה אחימאיר, בת אסתי ואבישי, המתגייסת הטרייה. בכך מגיע לשלושה מספר ניניהם של סוניה ואב"א אחימאיר ונכדיהם של אורה ויעקב אחימאיר, המשרתים בצה"ל.

ערב חנוכה תשע"ט התגייס נינם של סוניה ואב"א אחימאיר, נמרוד, בנם של ענת ודודו אשחר, לצבא ישראל. מי יתן והוא וחבריו המתגייסים היום וכל לוחמי צה"ל יעשו שליחותם נאמנה, בביטחה ובשלום!

"בית אבא" שולח תנחומיו למשפחת אראל, עם פטירתו בשיבה טובה של אבי המשפחה, אלוף (מיל') שלמה אראל, לשעבר מפקד חיל הים. שלמה היה בוגר ביה"ס הימי של בית"ר בצ'יוויטאווקיה, איטליה, בשנות ה-30. ב-1938 היה במעצר בכלא עכו. שם שמע את רוצחו של חיים ארלוזורוב, הערבי מיפו עבדול מג'יד, מתפאר איך רצח את המנהיג היהודי, אך לא אבו לשמוע לו. מאז לא נלאה שלמה אראל מלספר את עדותו, כדי שהאמת תצא לאור.

ברכות לסשה ונטשה גייסינוביץ, שעלו באפריל מהעיר פרם ברוסיה ומתגוררים באשקלון. בסוף השבוע שעבר ערכו ביקור ראשון ב"בית אבא" ברמת גן. סשה הוא נכדו של שמואל גייסינוביץ, אחיו של אב"א אחימאיר-גייסינוביץ. את פניהם קיבלו ילדיו של אחימאיר - זאבה, יעקב ויוסי. בתם של נטשה וסשה, סוניה, עלתה כבר לפני שלוש שנים ומשרתת עתה בצה"ל. היא נלוותה להוריה ב"בית אבא" ותרגמה להם לרוסית את דברי מארחיהם.

"דמותו רבת הפנים של אבא אחימאיר יכולה להאיר לנו דרך במפגש שלנו עם העבר, עם ההווה ועם הערכים בזכותם גם נבנה עתיד" – כך כתב הבוקר מנהל גימנסיה "אהל שם" ברמת-גן, ישראל וילוז'ני, לאחר שביקר ב"בית אבא" יחד עם סגנו רונן נקש. סוכם על שיתופי פעולה בין הגימנסיה למוזיאון הסמוך לה.

אדם אחימאיר, נינם של סוניה ואב"א אחימאיר וילדם הצעיר של אסתי ואבישי, חגג את הגיעו למצוות, בטקס בכותל השיוויוני בירושלים ובחגיגה ב"בית הירוק" ברמת אביב. מאחלים לאדם - אושר, נחת ושמירת המורשת המשפחתית. מזל טוב!

באזכרה לחללי הגדודים העבריים, במלאת מאה שנה לנפילתם, שנערכה היום בבית העלמין הצבאי הבריטי בהר הצופים, נשא דברים יו"ר מכון ז'בוטינסקי יוסי אחימאיר, ובין השאר אמר: "אבי-מורי, ד"ר אב"א אחימאיר, אהב לפקוד את בית העלמין הבריטי הזה. הוא התבטא עוד בשנות השלושים, מתוך ריאליות וכאב, שרק אם יהיו לנו בתי עלמין כאלה, עם שורות-שורות של מצבות אחידות – יזכה העם היהודי לעצמאות בארצו-מולדתו. לדאבון הלב, כך אכן קמה המדינה, במחיר דמים כבד. כך היא משמרת את ביטחונה מזה שבעים שנה, וכך היא מבטיחה את עתידה. החלקות הצבאיות הרבות, שנוספו מאז למפת ארצנו, הן העדות הכואבת לכך. והגדודאים היו הנחשונים!"

המשנה בדימוס לנשיאת בית-המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין, כתב היום ליוסי אחימאיר: "סיימתי לקרוא את הספר המרשים והמרתק שערכת למלאת 120 שנה להולדת אביכם המנוח. שוב נזכרתי בשיחותי עם בנימין אליאב המנוח, שעמד בתוקף על כך שמשפט רצח ארלוזורוב היה עלילה".

בחוג המשפחה נחוג יום ההולדת ה-80 של יעקב אחימאיר, אבל גם בערוץ 11 - שבו הוא עובד בהתלהבות של צעיר - ציינו זאת בהרמת כוסית לכבודו. ביום חמישי, 26.7.18 בשעה 17.00 מקדיש הערוץ שעה שלמה לסיקור פועלו של יעקב בטלוויזיה הישראלית.

אחרי שפרופ' אבינרי פירסם מאמר ב"הארץ" על המורשת של ארלוזורוב וכתב על "ההסתה של ברית הבריונים נגדו", הגיב יעקב אחימאיר במכתב למערכת העיתון ש"אחימאיר יצא זכאי" וכי "ההסתה היתה גם היתה, ולאורך עשרות שנים, אבל נגד שלושת הנאשמים שיצאו זכאים, שאינם עימנו עוד".

פירוש המלה "בריונים" בשם האירגון "ברית הבריונים" הוא מהמילה בירה, מגיני הבירה. זאת סיפר יוסי אחימאיר לראש עירית ירושלים ניר ברקת, בפגישתם השבוע בארבע עיניים. ראש עיריית הבירה התעניינות בספר שהוגש לו "אבות ובנים" - על "ראש הביריונים" - וישקול הנצחה נוספת של אחימאיר בירושלים.

אלפי מבקרים, אין ספור הרצאות ואירועים, עשרות עבודות מחקר, שתי עבודות דוקטור - זה חלק מהישגי העשור הראשון לקיומו של "בית אבא" בלב שיכון הוותיקים ברמת-גן. היום לפני עשר שנים נחנך המקום, ארכיון ומוזיאון, בדירה שבה התגורר אב"א אחימאיר בעשור חייו האחרון (עד 1962), ומאז הוא פועל ברציפות להנחיל את מורשת ההוגה הציוני ופועלו. ביקורים בבית נעשים על פי תיאום מראש בטלפון 03-7517063.

"מפנקסו של שמרן מהפכני" - זו כותרת מחקרו של אורי אפנצלר על הגותו של אב"א אחימאיר עד 1928. העבודה נעשתה באוניברסיטת חיפה. אומר אפנצלר: "אני מקווה שתהיה בזאת תרומתי הקטנה לביצור דמותו ההיסטורית ומעמדו של ד"ר אחימאיר כהוגה דעות מקורי, אמיץ וחסר פשרות, שאת השפעתו הניכרת על החברה, התרבות והמנהיגות בישראל, ניתן דווקא כיום לראות בבירור רב יותר מאי פעם בעבר".

במלאת 56 שנה לפטירתו של אב"א אחימאיר, עלו בערב שבועות בני המשפחה וידידים לקברו בנחלת יצחק, להתייחד עם זכרו. האחיינית מנוחה אשר-אסטרחן קראה באותו מעמד דברים מרגשים שכתבה ביומנה אחותה, אביבה ז"ל, למחרת פטירתו של הדוד. ב"ישראל היום" צויין יום הפטירה בידיעה ותמונה.

במאמר ארוך המתפרסם ברבעון "האומה" שבעריכתו, מספר יוסי אחימאיר על המשורר והסופר חיים גורי ז"ל, ועל תהליך התפכחותו מהעלילה שהפיץ השמאל, בנושא רצח ארלוזורוב. את המאמר אפשר לקרוא גם באתר האיטנרנט של "האומה", בדף: "הגיליון החדש".

במאמר ארוך שהוא מפרסם ב"האומה" שבעריכתו, מספר יוסי אחימאיר על המשורר והסופר חיים גורי ז"ל, ועל תהליך התפכחותו מהעלילה שהפיץ השמאל, לפיה הרוויזיוניסטים רצחו את ארלוזורוב. אפשר לקרוא את המאמר גם באתר האינטנרט של "האומה", בדף "הגיליון החדש".

בית אבא ומשפחת אחימאיר אבלים על פטירתם של גב' חנה בוים ז"ל, אלמנת יוסל'ה בוים ז"ל - ידידו של אב"א אחימאיר, ממיסדי נחלת ז'בוטינסקי, ושל העיתונאי ישראל רוזנבלט ז"ל, בנו של "הנאשם השני" צבי רוזנבלט ז"ל. יהי זכרם ברוך.

עירית תל-אביב חונכת ב-16.4 את שביל העצמאות, ובתוכו גם אתר מלון פלטין. וכך נכתב בדפדפת השביל: מלון פלטין נפתח בשנת 1926 והיה המרכזי, החדשני והמפואר בעיר. בשנת 1930 קיימו חברי "ברית הבריונים" בראשות אב"א אחימאיר הפגנה במקום נגד סגן שר המושבות שהתארח במלון. הפגנה זו נחשבת בעיני רבים להפגנה האנטי–בריטית הראשונה בתולדות המנדט בארץ ישראל.

ההיסטוריון ד"ר משה הלוי על "אבות ובנים": "תודה רבה על קובץ המאמרים הנפלא לציון 120 שנה להולדתו של אב"א. הקובץ הזה הוא אחד הפרקים החשובים מן האפופיאה המתארת את מאבקו של עם ישראל לתקומת מדינתו. הקובץ שופך אור על איש רוח ולוחם שנלחם ללא חת , וגם שילם מחיר כבד, למען נוכל לחגוג את שנת ה-70 לעצמאותנו. התרשמתי מאוד מכל החומר ומן העריכה המצויינת, ואני מתרשם מאוד מדבריה של פרופ' מירי אליאב-פלדון אשר מציגה את עמדתה אביה - בנימין (לובוצקי) אליאב - בפרשת עלילת הדם, שיש לצערנו גם היום חוזרים עליה בעיתון האנטי-ציוני המפיץ ללא הרף fake news ודברי הסתה נגד המדינה היהודית".

מאמר הערכה לספר "אבות ובנים ואב"א אחימאיר", פירסמה פרופ' ג'ודי באומל-שוורץ בשלושה מקומות: באתרי "מחלקה ראשונה" וערוץ 7, ובעיתון המקוון "חדשות בן עזר". היסטוריה משפחתית - היא מתייגת את הספר ומסיימת בדברים אלה: "ההרגשה של 'פה ושם', שמקבל הקורא, מזכירה לנו עד כמה הגורל היהודי בימי אחימאיר היה הליכה על חבל דק. פסיעה אחת לשם, ואתה נשאר באירופה הירוקה וניספה בשואה. פסיעה אחת לכאן ואתה מגיע לארץ החמה, החולית, ארץ ישראל שעל שפת הים התיכון, ושורד".

"ביקור מרתק במקום שכל ספר, חוברת וכל פינה בו מספרים סיפור נפלא על אחד מענקי הדור, שאנו חבים לו את הצלחת מפעל הציונות... לצערנו מקומו וחשיבותו לא קיבלו עדיין הכרה הראויה לו במפעל מורשת הציונות במדינת ישראל". דברי השר זאב אלקין, השר לירושלים, מורשת והגנת הסביבה, בביקורו ב"בית אבא", ביום חמישי, 22.2.18.

ליוסי אחימאיר שלום רב, זיכית אותי היום במתנה מרגשת מאד: 'אבות ובנים ואב"א אחימאיר. קובץ מאמרים לציון 120 שנה להולדתו'. רעיון מקורי וביצוע מעולה ואוהב. הרעיון לדובב את בני הדור השני הוא מוצלח והתוצאה מעניינת מאד. זיכרונות אישיים על רקע ההיסטוריה של היישוב והמדינה. שילוב הצילומים והמסמכים חשוב ומאיר עיניים ומאיר את הדברים. בן שכך מעריך ומכבד את מורשת אביו, מרגש אותי מאד! ‏‏ ‏‏

"רב תודות על שמירת המסורת של הבית הזה!"- כתב יו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין, בתום ביקור שערך "בבית אבא" עם רעייתו אירנה נבזלין, ביום רביעי 7.2.18. יחד עימו השתתפו בביקור כ-30 צעירי הליכוד והם שמעו על מורשת אחימאיר, שאותה שיבח יו"ר הכנסת. במיוחד הוא התרגש לראות את התצלום מלפני מאה שנה, שבו יחד עם אחימאיר מצולם קדיש לוז, לימים יו"ר הכנסת השני.

קובץ המאמרים "אבות ובנים ואב"א אחימאיר" ראה היום אור ונמצא לרכישה במכון ז'בוטינסקי, במחיר 30 ש"ח בלבד. הספר, בעריכת יוסי אחימאיר, מבוסס על ההרצאות שהושמעו בכנס לציון 120 שנה להולדתו. הספר כולל עשרות צילומים.

בתכנית "70 פנים" בערוץ הטלוויזיה 11 ("כאן"), במסגרת 70 שנה למדינת ישראל, ירואיין יעקב אחימאיר על-ידי ליאת רגב, ביום רביעי, 23.1.18, השעה 17.25, במשך 25 דקות. הינכם מוזמנים לצפות.

בשבוע שעבר מלאו 70 שנה לנפילת מחלקת הל"ה של הפלמ"ח, בעת שחשה אל גוש עציון הנצור. טובי בניה של ירושלים היו בנופלים – מנהיגים, מדענים, אמנים, חוקרים ואנשי רוח, שמסכת הישגיהם נגדעה באיבה. האסון היכה בהלם את היישוב הקטן, גם את איש ירושלים ד"ר אב"א אחימאיר, שכעבור עשר שנים כתב מאמר ("חרות", 8.8.1958) על שלושה מן הל"ה, שאותם הכיר, בעיקר דרך אבותיהם: טוביה קושניר, יצחק הלוי, בנימין פרסיץ. אחימאיר מאשים באסון הל"ה את האנגלים אשר "הניטראליות שלהם היתה ניטראליות ידידותית כלפי הערבים", והם ש"הודיעו למי שהודיעו על יחידה צבאית יהודית המתקרבת לגוש, מירושלים".

אורה ספיר פירסמה עדות זו, בעקבות התכנית של יצחק נוי ברשת ב' על אב"א אחימאיר, במלאת 120 שנה להולדתו: בילדותי הכרתי את אב"א אחימאיר. אבי דוד לוין ואחימאיר היו חברי נפש וחברים לדרך. לא פעם נהג אבי לצרף אותי לביקוריו בביתו של אחימאיר. אני זוכרת את האיש כאדם מקסים, איכותי, חכם, תרבותי, איש ספר ועדין נפש. פעל אך ורק לטובת עם ישראל בניגוד לקורה היום לצערנו. אבי נפטר בשנת 1956 בגיל 56. לאחר מותו כתב עליו אחימאיר מאמר אוהד מאד בעיתון "חרות".

לפני 70 שנה פירסם ב"המשקיף" א. מערבי, הוא אב"א אחימאיר, את מאמרו "ההצבעה" על תכנית החלוקה שאושרה באו"ם ב-29 בנובמבר, ומגדיר אותה "התכנית הציונית של הציונים ממעיטי הדמות, (ולפיה) ארץ-ישראל הישראלית אינה זו הגדולה, ההיסטורית, אלא אותו חלק קטן שבמערב, שאליו הספיק לחדור המרץ הקולוניזטורי הישראלי".

ד"ר פיטר ברגמין, שהשלים באחרונה את עבודת הדוקטור שלו באנגלית, באוניברסיטת אוקספורד, על אב"א אחימאיר, מפרסם עליו מאמר היום ב"הארץ" באנגלית, תחת הכותרת: zionism's would-be 'strongman' deserves second look

בגיליון "האומה" 208, שעתה זה יצא לאור, עדויות מיומני חיים לזר ז"ל על אב"א אחימאיר, כפי שהביאה בתו ד"ר שרה אוסצקי-לזר, ומאמרו של גרשון סתיו על משורר "בריונים" יעקב כהן. זאבה זבידוב מנתחת שניים משיריה של חברת הילדות שלה - נעמי שמר.

להלן כתובת התכנית "שבת עולמית" של יצחק נוי (25.11.17), שהשעה הראשונה שלה הוקדשה לד"ר אב"א אחימאיר, למלאת 120 שנה להולדתו. האזנה מפרה. http://www.kan.org.il/Radio/program.aspx/?progId=1199 אפשר להיכנס גם דרך גוגל: שבת עולמית - להאזנה.

בשבת, 25.11.17 בשעה 8 בבוקר, ב"כאן" רשת ב', יקדיש ד"ר יצחק נוי שעה שלמה בתכניתו לשיחות על ד"ר אב"א אחימאיר, במלאת 120 שנה להולדתו. המרואיינים הם: ד"ר נתן ברון, עו"ד יוסף תמיר וד"ר אמיר גולדשטיין.

תערוכת אב"א אחימאיר, שהופקה על-ידי אירגון "לימוד" והוצגה לראשונה אשתקד במינסק, מוצגת השבוע במוזיאון ז'בוטינסקי, רח' המלך ג'ורג' 38 תל-אביב, לרגל מלאת 120 שנה להולדתו. על 12 לוחות מוצגים צילומים ומיסמכים, מלווים בטקסט בעברית וברוסית. הכניסה חופשית.

תחת כותרת זו מפרסם היום עוז רוזנברג כתבה מרשימה על אב"א אחימאיר ב"מעריב המגזין", ע"ע 8,9. הכתבה מופיעה לציון יום ההולדת ה-120 של אחימאיר, החל היום. מרואיינים בה: ד"ר עדו נתניהו, עו"ד יוסף תמיר ויוסי אחימאיר. והערב בשעה 19.00 - אירוע גדול במכון ז'בוטינסקי, לכבוד יום ההולדת ה-120.

"טוב היה לבקר בבית אבא ולשמוע ממקור ראשון את סיפורו המרשים, השזור בסיפורה של מדינת ישראל. העוול בהאשמתו בפשע שלא ביצע זועק לשמיים. טוב שיש מי שזועק את זעקתו עד היום, כדי להוציא את הצדק לאור. כולי תקווה שאוזניים רבות נוספות תשמענה את סיפורו מעורר השראה, ונזכה לפריחה אידיאולוגית ברוחו". דברים שכתב ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), בתום ביקורו אמש ב"בית אבא".

אבי - ואב"א. זו כותרת הערב המיוחד שבו יצויין 120 שנה להולדת ד"ר אב"א אחימאיר. 2.11.2017, בשעה 19.00, מוזיאון ז'בוטינסקי תל-אביב. ישאו דברים: פרופ' מירי אליאב-פלדון, ד"ר עדו נתניהו, ד"ר שרה אוסצקי-לזר, ד"ר נתן ברון, עו"ד יוסף תמיר, ד"ר פיטר ברגמין.

2 בנובמבר השנה הוא יום היסטורי - ימלאו בו 100 שנה להצהרת בלפור. זהו גם יום הולדתו ה-120 של אב"א אחימאיר (גייסינוביץ), יליד 2.11.1897. "בית אבא" מתכנן אירוע לציון ה-120. פרטים - בימים הבאים.

היום הובא למנוחות בראשל"צ מי שהיה מנכ"ל העיריה, עיתונאי וחבר הנהלת מכון ז'בוטינסקי - שמואל שצקי ז"ל. בן 81 היה בפטירתו. שצקי הוא עורך הספר, יחד עם יוסי אחימאיר: "הננו סיקריקים - עדויות ומסמכים על ברית הבריונים"(1978). זה האחרון ספד לו בהלוויה רבת המשתתפים. בית אבא שולח תנחומיו לאלמנה אילנה, לילדים ולנכדים.

נתבשרנו היום: העיר בית שמש החליטה להנציח שלושה אישים: יצחק שמיר - ממפקדי לח"י וראש הממשלה השביעי - בקריאת שכונה על שמו, אב"א אחימאיר - אבי המרי בבריטים - בקריאת רחוב על שמו, פאוול פרנקל - מפקד אירגון אצ"י במרד גטו וארשה - בקריאת ככר על שמו.

אבישי - זה היה אחד משמות העט של אב"א אחימאיר, ומשמעותו: אבי שלמה-יעקב. וכאשר לשלמה-יעקב נולד בן בכור, קראו לו הוריו: אבישי. ב-30.6.17 מלאו חמישים לנער, הלא הוא אבישי, שנולד חמש שנים לאחר פטירת הסבא, והיה כה אהוב על הסבתא סוניה. בית אבא מאחל לאבישי - מזל טוב ביובלו.

"בית אבא" מברר, הכיצד זה מכתב מקורי של הרב קוק אל אב"א אחימאיר, ב-1934, ובו הוא מברכו על זיכויו מרצח ארלוזורוב (שהיום מלאו 84 שנה להתרחשותו), מצא דרכו למכירה פומבית שתתקיים בקרוב. תצלום המכתב נמסר עוד ב-1985 לארכיון "בית אבא" על-ידי הרב משה צבי נריה זצ"ל, שמצאו בארכיון בית הרב קוק, ועתה הפלא ופלא המכתב מוצע למכירה במחיר פתיחה של 300 דולר על-ידי בית המכירות "קדם".

זכרונות ילדות מגבעתיים, במלאת 55 שנה לפטירת ד"ר אב"א אחימאיר, יעלה בנו יוסי אחימאיר, שיתראיין ב"שבת תרבות" ב"בית הראשונים" בגבעתיים (רח' גורדון 24): שבת 10.6.2017, בשעה 11.00. מראיין סא"ל (מיל') גדעון מיטשניק.

השר לשעבר, תא"ל (מיל) מרדכי מוטקה ציפורי, מלוחמי האצ"ל, שהלך אתמול לעולמו, מקדיש בספרו האוטוביוגראפי "בקו ישר" מלים חמות לאב"א אחימאיר: "גבר מרשים, בעל משקל סגולי ניכר, שכוח המחשבה והדיבור שלו היו רבי עוצמה". הוא הוסיף: "לדעתי, ההיסטוריה עוללה עוול לאב"א אחימאיר בשופטה אותו בחומרת יתר, תוך התעלמות מתרומתו המרכזית, ודעיכתו-שקיעתו השכיחו אדם ואישיות שרבים מבני המחנה הלאומי חבים לה חוב מוסרי ועקרוני".

במלאת 55 שנה לפטירתו של אב"א אחימאיר, הוזמן בנו יעקב לספר עליו בקיבוץ עלומים שבעוטף עזה. ההרצאה תהיה ביום ראשון, 28.5.17, בשעה 20.00 בבית המדרש של הקיבוץ, שחבריו הם אנשי הציונות הדתית.

ששה שרי משפטים לשעבר ישתתפו בדיון על המאבק בשחיתות והעמדת לדין של אישי ציבור, שיתקיים ב-11.6.17, בשעה 6 בערב באודיטוריום בר שירה באוניברסיטת תל-אביב. האירוע בהנחיית יעקב אחימאיר, מוקדש לזכרו של שר המשפטים לשעבר שמואל תמיר, במלאת 30 שנה לפטירתו. תמיר היה ידיד נפש של אב"א אחימאיר, ובארכיוננו שני תיקים עבי כרס המוקדשים לתמיר.

בערב שבועות התשע"ז, 30.5.2017 תתקיים אזכרה לד"ר אב"א אחימאיר במלאת 55 שנה לפטירתו. לפרטים נא לפנות לטלפון 03-7517063, ותיענו בהקדם. ביום שני 29.5.17 בשעה 19.00 יתקיים ערב מיוחד ב"בית אבא" - להשתתפות ולהרשמה: נא להשאיר הודעה בטלפון הנ"ל.

ברכות לאורה אחימאיר בצאת ספרה השני לאור - "אררטים", רומן על רקע פרשת טבח הארמנים בתורכיה לפני מאה שנה. בפתח הספר מוטו מתוך מאמרו של אב"א אחימאיר מ-1947, על טבח הארמנים (המאמר כולו מופיע כאן באתר - במדור מאמרים, מפרי עטו): "הארמנים הם בעצם כמו היהודים, בכל מקום הם במיעוט והם בעלי היסטוריה ארוכה ועקובה מדם. דבר שנעשה כלפי שליש מהעם הארמני במלחמה העולמית הראשונה, חזר במימדים יותר גדולים כלפי שליש מהאומה שלנו במלחמת העולם השניה".

השלוחה הצפונית של מרכז מורשת בגין תארח ביום שני, 8.5.17, בשעה 20.00 את יוסי אחימאיר, אשר ירצה על ד"ר אב"א אחימאיר. זו תהיה האחרונה בסדרת ההרצאות על אבות הציונות שבמסגרתה הושמעו הרצאות על הרצל, פינסקר, אחד-העם והרב קוק. הכתובת: רח' רמז 14, קרית אתא. הכניסה חופשית.

מיכה גודמן, בספרו החדש "מלכוד 67", כותב על "התפנית הרעיונית של הימין", ומציין, כי "ההגות של ז'בוטינסקי ליכדה מקסימליזם וליברליזם... "בזמנו היו פעילים והוגים שוויתרו על הליברליזם לטובת המקסימליזם. ישראל אלדד, אב"א אחימאיר ואורי צבי גרינברג החזיקו בתפיסת עולם ציונית אקטיבית מאוד ומקסימליסטית מאוד, אך ניערו ממנה את הרגישויות הליברליות. "אם אלדד ואחימאיר קילפו את הליברליזם ונותרו עם המקסימליזם, הרי (בני הדור השלישי של הרוויזיוניסטים) קילפו את המקסימליזם ונותרו עם הליברליזם".

מלאו 35 שנה לכינונה של ועדת החקירה הממלכתית לחקר רצח חיים ארלוזורוב ז"ל. ההחלוטה נתקבלה בישיבת הממשלה, ביודמת ראש הממשלה מנחם בגין. מאמר על כך נתפרסם עתה באתר של מרכז מורשת בגין, במדור "המגזין".

בבבבב http://www.begincenter.org.il/מאמרים/הוועדה-שיזם-בגין-לרצח-ארלוזורוב-זיכוי

ההנהלה של מסדר ז'בוטינסקי התכנסה אמש לישיבתה החודשית, והפעם בבית אבא. עורך רבעון "האומה" של המסדר וחבר ההנהלה, יוסי אחימאיר, סיפר למתכנסים על הבית ומורשת אביו, וציין כי בנובמבר ימלאו 120 שנה להולדתו של אב"א אחימאיר.

טוני אסטרחן ז"ל היתה גיסתו של ד"ר אב"א אחימאיר - אשת אליעזר אחי סוניה. היום מלאו 20 שנה לפטירתה, ובני המשפחות - אסטרחן, אחימאיר, אשר וגלבוע - התייחדו עם זכרה ליד קברה וקבר בעלה בקרית-שאול.

היום מלאו 25 שנה לפטירתו של מנחם בגין, ראש הממשלה הששי ומפקד האצ"ל. ממעטים משום-מה להזכיר בין יוזמותיו את הקמת ועדת החקירה הממלכתית לפרשת רצח ארלוזורוב. כידוע - וזה כבר היה לאחר התפטרותו של בגין - הוועדה פסקה כי סטבקי ורוזנבלט לא היו הרוצחים. האמת יצאה לאור - הודות למנחם בגין. זכרו ברוך.

השתתפתי באסיפה של התנועה הרביזיוניסטית בבית העם בתל-אביב והקשבתי לנאום של אב"א אחימאיר, ואז הקפיצו אותי לבמה. בעקבות זאת מנהל בית-הספר תלפיות הודיע לי - עלייך להחליט: או בית-ספר או בית"ר. כך מספרת צילה עמידרור בעדות בכתב ידה השמורה בארכיון "בית אבא". אתמול הובאה צילה למנוחות, והיא בת 101. תמונה מהעלייה לתל חי ב-1933 שבו היא מצולמת עם חבריה ואב"א אחימאיר, אף היא שמורה בארכיוננו. יהי זכרה ברוך.

שייקה אשבל, עיתונאי וסופר, שהיה ממעריציו של אב"א אחימאיר וכתב עליו כמה מאמרים, רובם ב"הצפה", הלך לעולמו בתל-אביב. הוא יובא למנוחות מחר, יום שלישי, בשעה 12.00 בבית העלמין ירקון (שער הגאולה). "בית אבא" שולח תנחומיו למשפחה.

הנהלת מכון ז'בוטינסקי בחרה אמש ביוסי אחימאיר ליו"ר הבא של המכון, עם סיום תפקידו כמנכ"ל. יוסי הודה להנהלה על הבחירה וציטט מדברי אב"א אחימאיר מ-1952 על המכון: "בכדי שההיסטוריה של היישוב והציונות תיכתב למען דעת ולא למען תעמולה, נוצר המוזיאון הזה... נלמד על העתיד מן העבר".

במלאת 100 שנה להירצחו של אבשלום פיינברג, נערכו כנסים לזכרו והועלה על נס פועלה של ניל"י. לא תמיד זה היה כך. אחד הראשונים שהילל את אנשי ניל"י וקרבנם - היה אב"א אחימאיר. כמה וכמה מאמרים פירסם על ניל"י, הם לוקטו לכרך כתביו "ברית הבריונים,. באחד מהם הוא אומר על אבשלום פיינברג - "יוזם המפעל ונשמתו, האידיאליסט הטהור ביותר ולכן גם הקרבן הראשון".

היום, 18 בינואר, מלאו 11 שנה לפטירת אמנו וסבתא היקרה, סוניה. זוכרים אותה בחום ובאהבה.

ארבע תמונות פרי מכחולו של הצייר מרדכי אבניאל, מאוסף "בית אבא", נכללות בקטלוג תערוכת ציוריו שתיפתח ב-27.12.16 בגלריית "המשרד" רח' זמנהוף 6, תל-אביב. תמונה אחת היא פורטרט של אב"א אחימאיר, תמונה שניה צויירה מחצר מרפסת ביתו ותמונה שלישית - שבע טחנות.

בראיון גדול עימו היום, במוסף שבת של "מקור ראשון", מספר יוסי אחימאיר ליאיר שלג, על כוונתו לפרוש בסוף 2016 מניהול מכון ז'בוטינסקי והתמסרות למורשת אביו. יוסי מדבר בראיון על מורשת ז'בוטינסקי, אחימאיר ובגין, ועל עבודתו כעורך רבעון "האומה" שבה ימשיך.

היום, 7 בנובמבר, מלאו 75 שנה לרצח עשרת-אלפים מיהודי בוברויסק, וביניהם שרה(גלפנד) ואייזיק גייסינוביץ הי"ד, הוריו של אב"א אחימאיר. אתמול נערכה אזכרה בגיא ההרגה ליד הכפר קמינקה, בקור מקפיא, בהשתתפות עשרות מיהודי העיר. רק לפני ארבעה חודשים פקדו את המקום הנורא ילדיו של אב"א אחימאיר, זאבה, יעקב ויוסי, והדליקו נרות זכרון לזכר הסבים שלא הכירו...

מלאו 60 שנה למלחמת סיני, הידועה גם כ"מבצע קדש", המלחמה השנייה של ישראל, ש"תפסה" את אב"א אחימאיר בחייו. כעיתונאי, סייר ברצועת עזה, ואז פירסם את שני מאמריו ב"חרות": "לא ויתרנו על סיני" (1.12.56) - וכידוע בן גוריון ויתר - ו"החלוקה (הרהורים על פינוי סיני ופלשת)" (11.1.57), מאמר שחזר והתפרסם בכרך כתביו - "הציונות המהפכנית".

הוא בנם יחידם של בלומה ואליעזר ורדימון (אחותו וגיסו של אב"א אחימאיר), בן דגניה ב', תושב חיפה, אשר היום מלאו לו 85 שנה. "בית אבא" מאחל לו, למשה (מיישיק) ורדימון, בריאות איתנה ונחת בחוג המשפחה. מזל טוב - עד 120!

היום, לפני 108 שנה, נולדה סוניה-שרה, לבית אסטרחן, בת זקונים למנוחה וליהודה לייב הי"ד, רעייתו של ד"ר אב"א אחימאיר, אמא מופלאה, סבתא סבתא-רבא נהדרת. כבר 10 שנים שהיא איננה עימנו - אך זיכרה עימנו לעד.

מזל טוב ליואב, בן אוסי ומורן כרמל, נכד בכור לנעמי ויוסי אחימאיר, אח לעפרי, שעולה היום לתורה בבית הכנסת של קיבוץ בחן, קורא בפרשת "ויילך", וחוגג עם המשפחה, החברים והידידים את הבר מצווה שלו. "חזק ואמץ" - בירך משה את יהושע, "חזק ואמץ" - בירך הסבא יוסי את נכדו.

מלאו 80 שנה לפטירתו של עו"ד צבי אליהו כהן ז"ל, שהיה סניגורו של אב"א אחימאיר במשפט רצח ארלוזורוב וסניגורו במשפט "ברית הבריונים", בשנת 1934. הוא נפטר משחפת, בגיל 40 בלבד, ונקבר בגדרה. לציון שנת ה-80 התכנסו נכדיו ובני זוגם, יחד עם כלתו, ב"בית אבא" והעלו זכרונות. הם הפקידו בארכיון תיק ובו עשרות מאמריו של סבם שפורסמו בעיתונות התנועה הרביזיוניסטית.

ב"מעריב" וב"ג'רוסלם פוסט" מתפרסמות היום כתבות על ביקור ילדי אב"א אחימאיר - זאבה, יעקב, יוסי - בכפר הולדתו דולהי ובעיר ילדותו בובורויסק, במסגרת אירגון "לימוד". את הכתבה ב,מעריב" כתב מרדכי חיימוביץ, ואילו ב"ג'רוסלם פוסט" חתומה על הכתבה מאיה פלג. שתי המאמרים מלווים בצילומים.

במלאת 54 שנה לפטירתו של ד"ר אב"א אחימאיר ז"ל, עלו בני משפחתו אל קברו להתייחד עם זכרו. באזכרה נשאה דברים נרגשים הבת זאבה ואמרה בין השאר: "אבא יקר, חזרנו מ'אטלנטידה' שלך, היינו בבוברויסק ואתה עם כל יקירינו הייתם שם איתנו... אתה תמיד מלווה אותנו, אתה תמיד איתנו, ואנחנו - אתך".

במינסק ובבוברויסק שבבלארוס הוצגה בחודש שעבר תערוכת צילומיו של אב"א אחימאיר - "האיש שהיטה את הזרם". אנו שמחים להודיע, כי מהיום התערוכה, עם כיתובים בעברית וברוסית, מוצגת כאן באתר, בלשונית - אב"א אחימאיר.

טקס הסרת הלוט מעל שלט ההנצחה לאב"א אחימאיר בהרצליה נערך אתמול, בקרן הרחובות דן שומרון ושמעון ויזנטל, במעמד ראש העיר משה פדלון. פלג לוי צילם את האירוע הצנוע והמכובד: https://www.youtube.com/watch?v=1rS7l_Td0jk

ב-1964 עורר עליו הפובליציסט קלמן כצנלסון ז"ל זעם ציבורי רב כשפירסם את ספרו "המהפכה האשכנזית". מוסף הספרות של "הארץ" מפרסם היום פרק זכרונות שלו, שטרם פורסם, ובו בין השאר הוא מספר: "בפעם הראשונה נפגשתי עם ספרדים פנים אל פנים בעבודתי הזמנית ב'דואר היום' הירושלמי בעריכת הרביזיוניסטים. הפאטרון שלי אב"א אחימאיר הזהיר אותי: 'כאן עובדים ספרדים, הנושא ספרדים-אשכנזים אינו מרפה מהם, תקפיד על התנהגותך, אם יחשדו בשמץ זילזול יעריכו אותו כהתנשאות של אשכנזי מול ספרדי וייפגעו מאוד'. המבחן עבר בהצלחה".

מעוז בית"ר בקרית אתא נקרא מעתה: מעו"ז בית"ר אחימאיר קרית אתא. כך בישרו הבוקר מפקד המעו"ז הבית"רי אדם בצלאל והמדריכה מריה סקבורצוב ליוסי אחימאיר. טקס חנוכת המעו"ז יתקיים בקרוב. למעו"ז דף בפייסבוק הנשוא שם זה. לדבריו של אדם, חניכי המעו"ז רואים באב"א אחימאיר דמות מופת, ולכן הוחלט להנציחו וללמוד על פועלו.

ספר בכותרת זו, מאת מרדכי נאור, יצא לאור בימים אלה, ובו מוזכר אב"א אחימאיר רק בהקשר של פרשת ארלוזורוב. ב-2012 הירצה פרופ' מרדכי נאור על "אב"א אחימאיר בעיתונות הפועלית", ובו הזכיר כי אחימאיר פירסם כמה מאמרים ב-1925 ב"דבר", שזה אך נוסד. ההרצאה נכללה בקובץ: "אב'א אחימאיר והציונות המהפכנית". בספר "ראשית דבר"משום-מה לא צויין הדבר. כמו כן התעלם נאור מכך כי אחימאיר כתב על '"דבר' ומייסדו", פרק שלם הנכלל בכרך ד' לכתביו הנבחרים: "לאחר האהבה, לאחר השנאה".