"בית אבא" – חלום שנהפך למציאות

 

דברים שנשא יוסי אחימאיר בטקס הצנוע והמצומצם של חנוכת "בית אבא", במעמד בני המשפחה וידידים, ביום ראשון, ערב חג השבועות תשס"ח, 8.6.2008:

 

שלום לכולם וברוכים הבאים ל"בית אבא".

נמצאים כאן בני משפחה לדורותיה, והידידים הקרובים, האינטימיים שלנו, מוקירי זכרם של אבא ואמא. לדאבוננו, רבים כבר הלכו לעולמם ואינם עוד עימנו.

אנחנו מברכים במעמד זה על המוגמר - היום, ערב חג השבועות, יום השנה ה-46 להסתלקותו של ד"ר אב"א אחימאיר, אבא-סבא, שזיכרו לא מש מאיתנו למרות מרחק הזמן המתרחב.

אנחנו מברכים על המוגמר, שהחל להרקם לפני שנתיים וחצי, עם פטירתה בשיבה טובה של אמא סוניה, ועם המחשבה שניקרה מאז בראש - מה לעשות עם הדירה, שבה גרה עשר שנים עם אישה הנערץ, ועוד 44 שנים אחריו, לבדה

משהתגבש הרעיון, להנציח ולשמר, יצאתי לדרך. דרך שארכה שבעה חודשים תמימים.

כולכם זוכרים את הדירה המקורית. את הצניעות ששררה בה, את האווירה האינטלקטואלית מצד אחד, ואת האווירה המשפחתית מצד שני. רבים מכם זוכרים בוודאי את ההתכנסויות המשפחתיות המרגשות, את המפגשים המלבבים עם ידידים, את החום והאהבה ששררו בין כתלים אלה.

רוחו של אבא מילאה תמיד את הדירה - גם כאשר לא היה עימנו עוד.

ואמא – היא היתה ה"ליידי", הציר שסביבו סבבו כל חיי המשפחה לכל ענפיה. היא היתה מגנט, אליה נמשכו, אליה עלו לרגל – כי פשוט אהבו את אישיותה הכובשת ואת חברתה.

 

בדצמבר שעבר ניתן האות. קול הלמות פטישים החל להישמע במקום זה. הוסרו כל הקירות הסדוקים, נעקרו המרצפות כולן, לא לפני שכל הרהיטים והספרים והחפצים נארזו ונעטפו, הועברו ממקומם.

איך התבדח אחד העובדים למראה החלל שנפער: "ואללה, הייתי הופך את המקום לחניון"..

לא היה זה קל רגשית, לראות את ההרס המתוכנן, לדאוג לכל חפץ ולכל ספר לבל יישחתו, לפעמים אף לוותר לעד על רהיט זה או אחר, להיפרד לתמיד מחפץ זה או אחר, וגם לעמוד על המשמר אל מול זרים שהסתובבו בחלל הבית וביצעו את מלאכתם.

לאחר שלב ההריסה והפינוי - החל שלב הבנייה. עתה באה הקלת-מה. מיום ליום קרם הפרוייקט עור וגידים, ליתר דיוק – פחים, צינורות, חוטים, קירות גבס...

זה היה פרוייקט מסובך וקשה ביותר. כרוך בדאגות ובאחריות,  מלווה בהרבה דפיקות לב וחששות.

קל יותר להקים חדש יש מאין, מאשר לבנות מחדש בתוך היש, בתוך חלל בנוי, קיים, אפוף זכרונות ונוסטאלגיה.

 
צריך היה לעמוד על המשמר על כל פרט-בניין, כל קיר, כל מרצפת וכל כלי – הן ברכישה והן בהתקנה, לראות שהכל תקין ומשביע רצון.

אגב: חלק מן הרהיטים שאתם רואים כאן נלקחו מדירתם של גרישה חייט ז"ל וזלמה תבל"א.

הדירה המקורית נחצתה לשניים. אנחנו נמצאים כמובן בחצי הציבורי, אם אפשר לומר כך, בארכיון שישמש את המתעניינים בהיסטוריה של התנועה הרוויזיוניסטית,
בדמותו ובפועלו של יקירנו ד"ר אב"א אחימאיר,
בבני משפחתו,
באישים שעימם היה קשור בדרך חייו הפתלתלה והסוערת (עם זאב ז'בוטינסקי בראשם),
במחתרת "ברית הבריונים" האנטי-בריטית שלו,
בתקשורת לאומית ובספרות אידיאולוגית-ציונית.

הארכיון הצנוע הזה – כך אני רואה זאת - יהיה למעשה חלק מהארכיון הגדול של מכון ז'בוטינסקי בתל-אביב (ובעוד כמה שנים, מי יודע, אולי ברמת-גן) וישלים אותו.

אנחנו מנציחים כאן לא רק את ראש משפחתנו אלא את אחת הדמויות המרתקות בתולדות הציונות והיישוב, איש רוח צנוע ודעתן, מאמין ואיתן בדרכו, שכאן בבית זה, בשיכון הוותיקים ברמת-גן, חי ויצר בעשור שנותיו האחרונות.

אני רוצה להודות לכולכם שתמכתם ברעיון ובהגשמתו, וחיזקתם אותי, כמו שאומרים – "ללכת על זה". המאמץ הפיסי והנפשי היה מתיש, אבל שווה.
תודה לאדריכלית ענת הרמן,

תודה גדולה למי שהרס ובנה, הקים ושיפץ, הציע ויצר, נתן פתרון יעיל ומהיר לכל בעייה – לקבלן אלי בוסקילה, שנמצא עימנו. הוא לא רק קבלן, הוא כבר חלק מן המשפחה שלנו!
תודה מיוחדת, חיבוקים ונשיקות, לנעמי היקרה. שעברה אתי את כל שבעת מדורי החודשים הללו, כשהיא מחזקת ומעודדת, מייעצת ומתרוצצת עד בלי די, עד שהגענו בשלום לחג הביכורים הזה ולמיפגש המלבב הזה.
אכן – בלשון מגילת רות - זאת נעמי.

אז זהו – חלום "בית אבא" קם והיה.

"בית אבא" - הבית של כולנו, שבו נוכל להתרפק על זכרם היקר של אמא ואבא, על החפצים שהיו חלק מחיי היומיום שלהם, על הזכרונות והרגשות שמתעוררים - למקרא כל מסמך ישן וקטע עיתון מצהיב, למראה הצילומים, ולמגע החפצים והספרים.

בארכיון הזה מתעניינים וסטודנטים יוכלו – בעיקר, ואני מדגיש, לאחר שתושלם המלאכה שלפנינו: סידור החומר, מיונו וקיטלוגו, בשבועות ובחודשים הבאים – לעיין בחומר ולשאוב מידע על איש נקי כפיים, ציוני אידיאליסט, סופר ופובליציסט, הוגה דעות והיסטוריוסוף, שבערב שבועות תשכ"ב, בגיל 65 שנה בלבד – הלך לבית עולמו, והשאיר אחריו מורשת משפחתית ולאומית, ירושה ספרותית-היסטורית שלא תסולא בפז.


 

ולבסוף:
עם השלמת "בית אבא", וכמעט במקביל, נשלמה גם כתיבת עבודת הדוקטורט הראשונה על ד"ר אב"א אחימאיר. עסק בכך סטודנט צעיר מאוניברסיטת בר אילן. בימים אלה הוכתר יוני אביב בתואר דוקטור לפילוסופיה, והוא נמצא עימנו כאן. ברכותינו נתונות לו.

הדפסה