"צרור אב'א אחימאיר" ברדאוץ

 


קבוצת בית"רים חברי צרור ד"ר אחימאיר ברדאוץ (מארכיון מכון ז'בוטינסקי)

ביולי 1952 התקיים בחזית בית ז'בוטינסקי בתל-אביב טקס יוצא-דופן: יוצאי קן בית"ר מהעיירה הרומנית רדאוץ מסרו למשמרת בארכיון המכון את דגלי הקן, ששרדו את השואה. בארכיון המכון אפשר לראות צילומים רבים בשחור-לבן מטקס זה.
 
כעבור 58 שנה ביקרו שניים מוותיקי בית"ר ברדאוץ, ניסן אלנבוגן ויוסף הייטנר, במכון ז'בוטינסקי כדי "לבדוק" אם הדגלים ושאר החומר הדוקומנטרי שהועבר אכן עדיין שמורים. הם ראו במו עיניהם את תיקי רדאוץ והדגלים, ויותר מ-70 צילומים שמופיעים באתר המכון. ולא עוד אלא שמר אלנבוגן, כיום כבן 79, העניק באותה הזדמנות תמונות נוספות למשמרת בארכיון.
 
רדאוץ שוכנת בצפון רומניה, בחבל בוקובינה, והיתה קשורה לצ'רנוביץ הסמוכה, הנמצאת היום מעבר לגבול, באוקראינה. לדברי אלנבוגן, התגוררו ברדאוץ עד למלחמה כ-15 אלף יהודים, כלומר כמחצית מכלל תושביה. קן בית"ר הוסיף להתקיים לאחר השואה, עד 1948. גם תחת השלטון הסובייטי היו חבריו נתונים במעצרים וברדיפות.
 
אחד מחברי בית"ר היה מקס לוי ז"ל, לימים ממייסדי המושב הבית"רי משגב-דב, בחבל גדרות, שהעלה על הכתובים בספר את זכרונותיו: "מרדאוץ למשגב-דב" (2002). אצלו בבית היו ותיקי הקן נפגשים מדי פסח להעלות זכרונות. חבר בולט אחר היה מרדכי קורץ ז"ל, "האבא של קן בית"ר רדאוץ", כפי שמעיד אלנבוגן, אלא שאיתרע גורלו וכמה ימים לאחר שעלה ארצה, ב-1948, נהרג בתל-אביב בהפגזת מטוסים מצריים בתחנה המרכזית, בהיותו בדרכו למצודת זאב.
 
למנכ"ל מכון ז'בוטינסקי סיפר אלנבוגן: "עליתי ארצה בינואר 1951. הכרתי אישית את אב"א אחימאיר, כשבאתי למכון ז'בוטינסקי לפגישה עם יוסף פעמוני. אב"א התעניין אצלי כמה יהודים יצאו, כמה בית"רים היו... היה זה כבוד גדול בשבילי לפגוש אותו, כי אחד משלושת הדגלים של בית"ר רדאוץ נשא את שמו של אב"א אחימאיר. לא רחצתי את היד שבועיים לאחר שלחצתי את ידו".
 
מקס לוי המנוח, בספרו הנ"ל, כותב על כך: "כמעט כל הנערים היהודיים (ברדאוץ) עברו לבית"ר (בשנות ה-30). הקמנו את צרור 'הבריונים' על שם ד"ר אב"א אחימאיר, שהקים אז בארץ את קבוצת 'הבריונים'. חיים קרייזל נהיה מפקד הצרור ואני מזכירו. היינו גאים בפעולות של הקבוצה בארץ, בפיקודו של אב"א אחימאיר, כגון: הורדת הדגל הגרמני עם צלב הקרס מעל גג הקונסוליה הגרמנית בירושלים" (עמ' 23).
 
לא רק דגל נשא את שמו של אחימאיר בקן רדאוץ, אלא גם לוח קיר, שבראשו נרשמו שח שמות נערצים: ז'בוטינסקי ואחימאיר, ומתחתיהם הופיעו מאמרים שכתבו חברי בית"ר. "הייתי הצייר והמקשט בקן" – מספר אלנבוגן, כיום תושב גבעתיים – "זה היה קן גדול מבחינת מספר החניכים, עם אולם גדול, והתקיימה בו פעילות ביום ובערב".
 
דגל אחימאיר מרדאוץ – במכון ז'בוטינסקי 
דגל אחימאיר מרדאוץ – במכון ז'בוטינסקי
הדפסה