יו"ר הכנסת מעלה זכרונות בערב ב"בית אבא"

יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן רובי ריבלין, כיבד את זכרו של ד"ר אב"א אחימאיר, במלאת 48 שנה לפטירתו, כשהשתתף בערב הזכרון שנערך בבית אבא ברמת-גן, ביום ראשון, ג' סיון תש"ע, 16.5.10. בערב המיוחד השתתפו בין השאר גם הפרופסורים אריה נאור, מרדכי תמרקין וזאב סגל, חיים טופול, רחל קרמרמן, עמוס אטינגר, משה טימור, גיל סמסונוב, עודד פיינגרש, עמנואל קיפניס, ד"ר ניר מן, עו"ד חגי סיטון, וכמובן בני המשפחה.
יו"ר הכנסת הביע התפעלותו מן הפרוייקט והעלה זכרונות על הידידות ששרתה בין אביו, חוקר האיסלאם פרופ' יוסף יואל ריבלין, וד"ר אחימאיר, בשנות עבודתם המשותפת באנציקלופדיה העברית תחת עריכתו של פרופ' נתניהו יבל"א.
"אבי סיפר לי בילדותי כי לא היה יהודי שנאסר כל כך הרבה פעמים בארץ-ישראל כאחימאיר, כי עמד על דעותיו בצורה נחרצת ביותר". הוא הוסיף: "הידידות הזאת עוררה את סקרנותי וקראתי בשקיקה את מאמריו של אחימאיר. מאז חלמתי להיות עורך דין כדי להעמיד לדין את האחראים לעלילת הדם על אחימאיר וחבריו ולטיבוע 'אלטלנה'".
ביום שנתמנה ריבלין לשר התקשורת, אמר לו מנהל השירות הבולאי: "קודמיך קבעו מי יהיה ומי לא יהיה על בול דואר". "אם כך – השיב השר – תעשה לי בול של אחימאיר". לדבריו, "זה היה המעשה הראשון שעשיתי כשר התקשורת – בול לא כפרובוקציה, אלא משום שאחימאיר היה ציוני דגול, נאה דורש ונאה מקיים ללא פשרות". מי שבירך אותו של כך היה ראש הממשלה שרון שאמר לו: כל הכבוד!
לריבלין זומנה הפתעה כאשר ראה על קיר "בית אבא" לא רק תמונה מוגדלת של בול הדואר ואת חתימתו שלו ממוסגרת על שי מעטפת יום הופעת הבול שנתן בעת השקת הבול לאלמנה סוניה, אלא גם את חתימת אביו הפרופ' ריבלין מתנוססת על תעודת פרס ז'בוטינסקי שהעניק מסדר ז'בוטינסקי לאחימאיר על ספרו "יודאיקה" ב-1963, כלומר שנה לאחר פטירת מחברו.
תשומת לבו הוסבה גם לתצלום משנת 1917 התלוי על הקיר בארכיון: שמונה חברים יהודיים בעיר בוברויסק שברוסיה הלבנה מצטלמים בעיצומה של המהפכה הקומוניסטית. ארבעה מהם היו קומוניסטים ואבדו. אחד מארבעה אלה הוא מאיר גייסינוביץ אחיו של אבא, שלזכרו שינה שם משפחות מגייסינוביץ לאחימאיר. הארבעה האחרים היו ציונים ועלו ארצה: אב"א גייסינוביץ-אחימאיר, קדיש לוז'ינסקי-לוז, השל פרומקין ואליהו דובקין. לימים היה לוז ליו"ר השני של כנסת ישראל.
דברים מעניינים נשא פרופ' זאב סגל, הפרשן המשפטי של עיתון "הארץ", שסיפר על "החוויה לגדול בבית רביזיוניסטי, שמאחדת את רוב היושבים כאן". כשהייתי בן 17 – הזכיר - אבי קיבל טלפון מנציגי מפא"י שבשלטון. הם אמרו לו: "אם תצטרף למפלגה, תהיה שופט מחוזי". ציין פרופ' סגל: "אני לא מזוהה פוליטית, אבל אני יודע שהיו שיקולים פוליטיים בבחירת שופטים. ראיתי מה זה כשמדירים אנשים בגלל רקע והשקפה".

פרופ' אריה נאור סיפר על עבודתו לצד אחימאיר בעיתון "חרות" ועל פגישתו האחרונה עימו, יומיים לפני פטירתו, כאשר גם אז דיבר בכאב על עלילת רצח ארלוזורוב. זכרונות אישיים סיפרו הבנים יעקב ויוסי. עמוס אטינגר, שגדל אף הוא בשיכון הוותיקים ברמת-גן, בשכנות למשפחת אחימאיר, כתב מקאמה מיוחדת על תולדות אחימאיר לערב זה וציין בין השאר, כי למרות שאביו היה איש השומר הצעיר, "מעולם לא שמעתי ממנו מלה בגנות אחימאיר". (המקאמה במלואה מתפרסמת כאן באתר, במדור מאמרים, תת מדור – עליו).
את המתכנסים בערב הזכרון לאב"א אחימאיר ריגש גם השחקן והאמן חיים טופול, כשחשף ציור פורטרט של אחימאיר מפרי מכחולו, שעליו עמל לקראת האירוע והעניקו כשי ל"בית אבא". טופול גילה כי הוריו היו בית"רים והכירו בעת עלותם ארצה בסרטיפיקט משותף בעליית "אף על פי" הבית"רית. "אבי היה מעריץ גדול של אחימאיר וסטבסקי" – ציין טופול כשחיוך שפוך על פניו.

הדפסה