הרב קוק - 75 שנה לפטירתו

ג' אלול תש"ע – 75 שנה לפטירתו של הרב הראשי לארץ-ישראל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. הרב קוק יחד עם זאב ז'בוטינסקי עמד בראש הלוחמים נגד עלילת רצח ארלוזורוב, שהוטחה באב"א אחימאיר, אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט, בשנת 1933, והביא לזיכויים. בעלון החודשי של "בית הרב" בירושלים, סיון תשס"ד (2004), לפני שש שנים, כתב יוסי אחימאיר על אביו ועל הרב קוק, את המאמר הבא, שאנו מביאים אותו כאן במלואו:
 
נייר מכתבים מצהיב. שוליו קרועים, ממורטטים. הקיפול שתי וערב כמעט גרם שייקרע לארבעה חלקים, אבל ציילוטייפ שהודבק לרוחב הדף שמר על שלימותו. נייר הדבק השקוף גרם נזק אחר: הדבק נספג לנייר, והשאיר חותמו בדמות פס כתם בל יימחה. בראש הנייר - שמו של אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי לארץ-ישראל, והמכתב כתוב בכתב ידו של הרב, נושא את התאריך ז' סיון תרצ"ד, וזה לשונו:

"כ' ד"ר אבא אחימאיר.
שמעתי שהתחיל בשביתת רעב, בתור מחאה בדבר עיכוב מאמסרו, אחרי שיצא זכאי במשפט.
אודיע לכבודך שעם כל מה שאני מצטער מאד על העיכוב של העינוי שלך במאסר, אינני מסכים בשום אופן שאיש כמוך ישתמש בהאמצעי של שביתת רעב, נגד חובת שמירת הנפש ואני בטוח בע"ה שבקרוב תכיר הממשלה את חובתה להוציא את שחרורך הגמור אל הפועל.
למע"ה, לא תתענה עוד וחזק ויהי ד' עמך.
דורשך לטוב (חתימה)".

בדיוק לפני שבעים שנה נכתב המכתב. שבעים שנה נשמר מכל משמר על ידי אבי-מורי ז"ל, ועתה הוא נמצא בתיק קרטון, ששמו של הרב קוק זצ"ל נרשם עליו. בדחילו ורחימו אני מביט במכתב ההיסטורי, הנתון עתה בתור ניילונית, כדי למנוע מגע יד ישירה ולהבטיח את שימורו ושלימותו. זהו בוודאי המיסמך החשוב ביותר השמור בתיק הקרטון שבארכיוננו המשפחתי. תיק שששמו של הראי"ה קוק מתנוסס עליו ועיקרו – הרב קוק ומשפט הנאשמים ברצח ארלוזורוב, הרב קוק – ויחסו המיוחד לאבי, ד"ר אב"א אחימאיר, "הנאשם השלישי", מי שעליו הוטל לשאת את כובד העלילה כמסית לרצח.

רבות נכתב על חלקו המכריע של הרב הראשי למען זיכוי שלושת הנאשמים ולמען הסרת רוע העלילה מעל כתפי התנועה הרוויזיוניסטית והעם היהודי, וכמובן על ה"מחיר" הפוליטי ששילם על מאבקו-אמונתו-ידיעתו, כי לא יהודים רצחו את מנהיג תנועת הפועלים על שפת ימה של תל-אביב. אני אספר בזה מעט על תוכנו של תיק הרב קוק בארכיוננו, לאחר שהזכרתי את המכתב המקורי בכתב ידו.

חלק נכבד מן החומר זהו אוסף של מאמרים ומחקרים שנכתבו על פרק זה בחיי הרב, אחד המפעלות הגדולים האחרונים שלו, למען שלימות העם, למען הוצאתם לאור של הצדק והאמת. אבל ישנה גם המודעה, ששמו מתנוסס מעליה, ופורסמה בעיתון התנועה הרוויזיוניסטית, "הירדן", ביום ב' סיון תרצ"ד, כלומר חמישה ימים לפני שכתב את מכתבו הנ"ל:

"סופר יקר מר אבא אחימאיר
הנני מברכך במז"ט כי הוכר צדקך, ואקוה בעה"י שיוכר בקרוב שידי עם קדוש נקיות הן מהדם, ולא ישמע עוד שוא בגבולינו ושלו' על כל ישראל ועל כל ישרי לב
מכבדך הק' אברהם יצחק הכהן קוק".

אינני יודע היכן נשמר כתב היד המקורי, כנראה בבית הרב בירושלים, אך תצלומו אף הוא נמצא בתיק שבבית אחימאיר ברמת גן. כנראה קיבלתיו מידי תלמידו של הרב הראשי, הרב משה צבי נריה זצ"ל, שטרח כל הימים להעביר אלי צילומי מסמכים בעניין הרב קוק ופרשת ארלוזורוב. והנה מתברר, כי הרב קוק, במכתבו המקורי, לא השתמש במלה "שוא" כי אם "שוד" וכמובן לא הקדים לשמו את המלה (המקוצרת): "הק'"...

מה קרה בין המודעה בעיתון למכתב שנשלח כעבור חמישה ימים? מסתבר כי למרות שאחימאיר שוחרר מהעמדה לדין בפרשת הרצח, וזאת לאחר חודשים ארוכים של מאסר וחיבוטי נפש, הנה המשטרה לא שיחררה אותו. הוא הועבר מירושלים לכלא עכו ונאלץ על כן לפתוח בשביתת רעב. אחרי ארבעה ימים הגיע מכתב הרב, אשר עשה את שלו. אחימאיר חדל משביתתו וכך ניצלה נפשו. עם זאת הועמד לדין על הנהגת אירגון בלתי לגאלי. הכוונה היא ל"ברית הבריונים", שביצעה פעולות מרדניות ראשונות נגד המנדאט הבריטי, מפר הבטחותיו לעם ישראל. הוא ישב בכלא 18 חודש וכעבור חודש ימים מיום שיחרורו, השיב הרב קוק את נשמתו לבורא עולם...

מכתביו של אחימאיר לרב קוק פורסמו ב"המשפט", ספרו על פרשת רצח ארלוזורוב ועלילת הדם. אחד מהם הוא תשובתו לרב קוק על פנייתו אליו שיחדל מלשבות רעב. אחימאיר כותב מכלא עכו ביום ח' סיון תרצ"ד:

"גם אילמלי היתה ידי רב לי בכתיבה, לא יכולתי להביע הרגשות שאני רוחש כלפי כבודו. קטונתי! מי אני, ששמואל בדורנו, גדול רבני ישראל, גדול בתורה ובמעשים, לוחם מלחמת הכותל הקדוש – יעמיד בסכנה את עמדתו הציבורית? שואל אני את עצמי: במה זכיתי? ותשובה בל אמצא.
אמש הודיעני שר הסוהר על דרישתו של הרב קוק שאפסיק את שביתת הרעב. הבוקר אכלתי.
חלש אני לעת עתה וקשה עלי הכתיבה בכלל, מכל שכן לאדוני הרב. תשמשנה השורות הדלות האלה (תרתי משמע) עדות לחלק האלפי מן הכבוד שאני רוחש לאדוני.
כמה שמדים קמו על ישראל והשמד האדום על כולם. מי יתנני להירתם למרכבת הכבוד, כדי להעלות את אדוני עד הר הבית בבוא משיח צדקנו, אשר לו אנו מייחלים.
והרייני אחד מרבבות מעריציו, הכותב לו בדמע של שמחה והכרת תודה.
אב"א אחימאיר".

בתיק הקרטון התפוח גם שני מאמריו המופלאים של אבא על הרב קוק (אחד מ-1935 ושני מ-1960), חילופי מכתבים בין הרב לזאב ז'בוטינסקי, כרוזי הרב בפרשת ארלוזורוב וכל פרשת התגייסותו להצלת יהודים מתליה על לא עוון בכפם. ואסיים בעוד מכתב של הרב קוק, שהגיע אלי רק באחרונה, באדיבות פרופ' אליאב שוחטמן, נכדו של הרב הראשי לחיפה יהושע קניאל זצ"ל. ביום ח' בסיון תרצ"ד כתב אליו הרב קוק מירושלים כהאי לישנא:

"לכבוד ידיד נפשי הרב הגאון מוהר"י קניאל שליט"א שלום וישע רב
אבקש מכבוד תורתו שיואיל בטובו לבקר את ד"ר אחימאיר בכלא עכו, שנשלח שם על פי המשטרה, ולהודיעני את מצבו.
והנני בזה ידידו עוז דורש בשלומו תמיד באהבה רבה, אברהם יצחק ה"ק".

בחודש סיון תרצ"ג נרצח ד"ר חיים ארלוזורוב ז"ל, ובחודש סיון תשכ"ב, בערב חג השבועות, הלך לעולמו ד"ר אב"א אחימאיר ז"ל.

יוסי אחימאיר
פורסם: 11.8.2010



 

 

הדפסה