אורי צבי גרינברג בארכיון "בית אבא"

בהלוויית אצ"ג מאי 1981: ראש הממשלה מנחם בגין, סוניה אחימאיר ויעקב אחימאיר 

 

יום העצמאות תשע"א, שנת ה-63 לעצמאות ישראל, הוא גם יום השנה ה-30 למותו של המשורר הלאומי אורי צבי גרינברג. ב-1981 נפטר אצ"ג ונטמן בהר הזיתים בירושלים, בהלוויה שבה השתתפו המוני מוקיריו ובראשם ראש הממשלה דאז, מנחם בגין.


עם המשתתפים היתה גם סוניה אחימאיר, לא רק על שום הקירבה הרעיונית בין שני אבות המשפחות – אצ"ג וא"א – אלא גם על שום השכנות בין שני הבתים, בשיכון הוותיקים ברמת-גן, מאז שנת 1952.

 

מרחק ההליכה בין בית אצ"ג לבית אחימאיר הינו 5 דקות בלבד - מבית אצ"ג ברחוב המרגנית 13 דרך שדרות הנרקיסים (שהוכתר באחרונה ב"מעריב" כאחד מעשרת הרחובות היפים ביותר בישראל), אל הבית מספר 14 שבו שוכן "בית אבא".


שנים רבות לאחר מותו של אחימאיר, שמר אצ"ג על קשר אישי עם סוניה, ביקר אצלה מפעם לפעם ןאף התייעץ עימה בעל-פה ובכתב בענייני... תחזוקת הבית.


לאחר מותו של המשורר, נשמרו ואף התחזקו יחסי הקירבה בין רעייתו, המשוררת עליזה גרינברג (טור מלכא), לבין סוניה אחימאיר. עליזה היתה מן החברות הקרובות ביותר של סוניה עד ליום מותה של זו האחרונה.


עליזה תבל"א מוסיפה להתגורר בבית ברחוב המרגנית ומקדישה עצמה משם להכנתם לדפוס של כרכי השירה והפובלציסיטיקה של בעלה המשורר, הרואים אור בזה אחר זה בהוצאת "מוסד ביאליק".


יוסי אחימאיר, אז עיתונאי ב"מעריב", נהג לפקוד מפעם לפעם את ביתו של אצ"ג ולשוחח עימו בענייני השעה ובענייני העבר המשותפים לאביו ולמשורר, ובראשם פרשיות "ברית הבריונים" ועלילת רצח ארלוזורוב.


היה זה אצ"ג שפרש יחד עם אחימאיר ויהושע ייבין מ"הפועל הצעיר" אל התנועה הרוויזיוניסטית ב-1928, ונתן למחתרת האנטי בריטית הראשונה את שמה – "הבריונים". בשם "בריון" הוא הכתיר הן את ז'בוטינסקי והן את עולה הגרדום הראשון שלמה בן-יוסף.


השיחות בבית אצ"ג בשנות הששים והשבעים של המאה הקודמת היו ארוכות ומצאו ביטויין בין השאר בכמה וכמה מאמרים שכתב יוסי אחימאיר ופירסמם בשעתם. המאמרים הללו שמורים בתיקי אצ"ג שבארכיון "בית אבא" לצד המאמרים שכתב האב, אב"א אחימאיר, על חברו לדרך ורעיון, ושאחד מהם פורסם בכרך כתביו – "עין הקורא".


תיקי אצ"ג ב"בית אבא", כוללים אוסף גדול של מאמריו וכן מאמרים על אודותיו, מכתבים וכמה כתבי יד שלו – מהם שטרם פורסמו – תצלומים וספרים עם הקדשות. באחת מהן, על "ספר הקטרוג והאמונה", כתב בכתב יד מרובע: "בברכה ליוסף אחימאיר, בנו של חד מן הלוחמים לחרות ישראל, אביו שלא זכה לראות את ארץ ישראל כפי ששאף לראותה. אורי צבי גרינברג, הנר השלישי של חנוכה תשל"ט".


שלושים שנה למותו של אורי צבי גרינברג – ושירתו היא נצחית, מעיינותיה פורצים מסילות אל לבבות קוראים רבים וחדשים, המחקרים על אודותיה מתרבים והולכים, ותורתו אקטואלית היום יותר מתמיד.


המשורר אורי צבי גרינברג (משמאל) בביקורו (אפריל 1968) בבית משפחת אחימאיר, משוחח עם (מימין): סוניה אחימאיר, זלמן לוינברג ויוסי אחימאיר. נראים מהגב: אורה אחימאיר ובנה אבישי בן השנה.

פורסם: 8.5.2011

הדפסה