המחלה היהודית הספציפית

 

מיכל ליברמן-גלון, שזכתה בפרס מחקר מטעם מכון ז'בוטינסקי על עבודתה "למהותה של קופ"ח לאומית בשנים 1933-1939", היא בתו של שר החוץ אביגדור ליברמן.

בעבודתה היא מצטטת דברי ברכה שכתב אב"א אחימאיר לרגל פתיחת המרפאה הראשונה של קופ"ח לאומית, בדצמבר 1934. הוא כותב בספר האורחים של המרפאה השמור בארכיון של מכון ז'בוטינסקי, כי תפקידי קופ"ח לאומית הוא "לשים קץ למחלה היהודית הספציפית: החיבה להתרפאות". עבורו קופ"ח לאומית לא היתה רק צעד לשיקום מחנה הצה"ר לאחר עלילת הדם, בעקבות רצח ארלוזורוב, אלא גם ההתגלמות האולטימטיבית של מוסד רפואי עבור הנפש היהודית – כותבת החוקרת.

נדמה – היא מוסיפה - שאחימאיר רמז לתורתו של נורדאו, לפיה "עלינו ליצור שוב יהדות של שרירים... זמן מרובה, מרובה מדי, עסקנו בהמתת בשרנו". כלומר, יש לרפא את הגוף והנפש היהודיים מהניוון שקינן בהם בגלות.

קופ"ח לאומית היתה צריכה להביא לידי ביטוי את הלאומיות שבה על-ידי טיפול בגוף ובנפש היהודית גם יחד וכך תעצב את חבריה על פי דגם היהודי החדש. דבריו של אחימאיר מדגימים כיצד תפישתו של נורדאו אומצה על-ידי המחנה הרביזיוניסטי.

אחימאיר ציין בהקדשתו – מוסיפה מיכל ליברמן-גלון – את התאריך המיוחד "ביום השלישי לשיחרורי 6-8-35", היום שבו שוחרר לאחר שריצה תקופת מאסר בעוון הסתה לרצח ארלוזורוב, כך שמבחינתו הקמת קופ"ח לאומית היא מעין ניצחון אישי.

כאן הכותבת לא דייקה: אחימאיר ישב על הנהגת מחתרת "ברית הבריונים" ולא בעוון הסתה לרצח ארלוזורוב.


פורסם: 15.7.2011

 

הדפסה